|
{
|
|
"status": "locked",
|
|
"versionTitle": "Tanach with Text Only",
|
|
"sectionNames": [
|
|
"Chapter",
|
|
"Verse"
|
|
],
|
|
"license": "Public Domain",
|
|
"language": "he",
|
|
"title": "Hosea",
|
|
"licenseVetted": true,
|
|
"text": [
|
|
[
|
|
"דבר־יהוה אשר היה אל־הושע בן־בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן־יואש מלך ישראל",
|
|
"תחלת דבר־יהוה בהושע ויאמר יהוה אל־הושע לך קח־לך אשת זנונים וילדי זנונים כי־זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה",
|
|
"וילך ויקח את־גמר בת־דבלים ותהר ותלד־לו בן",
|
|
"ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי־עוד מעט ופקדתי את־דמי יזרעאל על־בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל",
|
|
"והיה ביום ההוא ושברתי את־קשת ישראל בעמק יזרעאל",
|
|
"ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את־בית ישראל כי־נשא אשא להם",
|
|
"ואת־בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים",
|
|
"ותגמל את־לא רחמה ותהר ותלד בן",
|
|
"ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא־אהיה לכם"
|
|
],
|
|
[
|
|
"והיה מספר בני־ישראל כחול הים אשר לא־ימד ולא יספר והיה במקום אשר־יאמר להם לא־עמי אתם יאמר להם בני אל־חי",
|
|
"ונקבצו בני־יהודה ובני־ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן־הארץ כי גדול יום יזרעאל",
|
|
"אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה",
|
|
"ריבו באמכם ריבו כי־היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה",
|
|
"פן־אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא",
|
|
"ואת־בניה לא ארחם כי־בני זנונים המה",
|
|
"כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי",
|
|
"לכן הנני־שך את־דרכך בסירים וגדרתי את־גדרה ונתיבותיה לא תמצא",
|
|
"ורדפה את־מאהביה ולא־תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל־אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה",
|
|
"והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל",
|
|
"לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את־ערותה",
|
|
"ועתה אגלה את־נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא־יצילנה מידי",
|
|
"והשבתי כל־משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה",
|
|
"והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו־לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה",
|
|
"ופקדתי עליה את־ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם־יהוה",
|
|
"לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה",
|
|
"ונתתי לה את־כרמיה משם ואת־עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ־מצרים",
|
|
"והיה ביום־ההוא נאם־יהוה תקראי אישי ולא־תקראי־לי עוד בעלי",
|
|
"והסרתי את־שמות הבעלים מפיה ולא־יזכרו עוד בשמם",
|
|
"וכרתי להם ברית ביום ההוא עם־חית השדה ועם־עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן־הארץ והשכבתים לבטח",
|
|
"וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים",
|
|
"וארשתיך לי באמונה וידעת את־יהוה",
|
|
"והיה ביום ההוא אענה נאם־יהוה אענה את־השמים והם יענו את־הארץ",
|
|
"והארץ תענה את־הדגן ואת־התירוש ואת־היצהר והם יענו את־יזרעאל",
|
|
"וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את־לא רחמה ואמרתי ללא־עמי עמי־אתה והוא יאמר אלהי"
|
|
],
|
|
[
|
|
"ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב־אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את־בני ישראל והם פנים אל־אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים",
|
|
"ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים",
|
|
"ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם־אני אליך",
|
|
"כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים",
|
|
"אחר ישבו בני ישראל ובקשו את־יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל־יהוה ואל־טובו באחרית הימים"
|
|
],
|
|
[
|
|
"שמעו דבר־יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם־יושבי הארץ כי אין־אמת ואין־חסד ואין־דעת אלהים בארץ",
|
|
"אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו",
|
|
"על־כן תאבל הארץ ואמלל כל־יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם־דגי הים יאספו",
|
|
"אך איש אל־ירב ואל־יוכח איש ועמך כמריבי כהן",
|
|
"וכשלת היום וכשל גם־נביא עמך לילה ודמיתי אמך",
|
|
"נדמו עמי מבלי הדעת כי־אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם־אני",
|
|
"כרבם כן חטאו־לי כבודם בקלון אמיר",
|
|
"חטאת עמי יאכלו ואל־עונם ישאו נפשו",
|
|
"והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו",
|
|
"ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי־את־יהוה עזבו לשמר",
|
|
"זנות ויין ותירוש יקח־לב",
|
|
"עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם",
|
|
"על־ראשי ההרים יזבחו ועל־הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על־כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה",
|
|
"לא־אפקוד על־בנותיכם כי תזנינה ועל־כלותיכם כי תנאפנה כי־הם עם־הזנות יפרדו ועם־הקדשות יזבחו ועם לא־יבין ילבט",
|
|
"אם־זנה אתה ישראל אל־יאשם יהודה ואל־תבאו הגלגל ואל־תעלו בית און ואל־תשבעו חי־יהוה",
|
|
"כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב",
|
|
"חבור עצבים אפרים הנח־לו",
|
|
"סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה",
|
|
"צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם"
|
|
],
|
|
[
|
|
"שמעו־זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי־פח הייתם למצפה ורשת פרושה על־תבור",
|
|
"ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם",
|
|
"אני ידעתי אפרים וישראל לא־נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל",
|
|
"לא יתנו מעלליהם לשוב אל־אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת־יהוה לא ידעו",
|
|
"וענה גאון־ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם־יהודה עמם",
|
|
"בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את־יהוה ולא ימצאו חלץ מהם",
|
|
"ביהוה בגדו כי־בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את־חלקיהם",
|
|
"תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין",
|
|
"אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה",
|
|
"היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי",
|
|
"עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי־צו",
|
|
"ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה",
|
|
"וירא אפרים את־חליו ויהודה את־מזרו וילך אפרים אל־אשור וישלח אל־מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא־יגהה מכם מזור",
|
|
"כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל",
|
|
"אלך אשובה אל־מקומי עד אשר־יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני"
|
|
],
|
|
[
|
|
"לכו ונשובה אל־יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו",
|
|
"יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו",
|
|
"ונדעה נרדפה לדעת את־יהוה כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ",
|
|
"מה אעשה־לך אפרים מה אעשה־לך יהודה וחסדכם כענן־בקר וכטל משכים הלך",
|
|
"על־כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי־פי ומשפטיך אור יצא",
|
|
"כי חסד חפצתי ולא־זבח ודעת אלהים מעלות",
|
|
"והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי",
|
|
"גלעד קרית פעלי און עקבה מדם",
|
|
"וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו־שכמה כי זמה עשו",
|
|
"בבית ישראל ראיתי שעריריה [שערוריה] שם זנות לאפרים נטמא ישראל",
|
|
"גם־יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי"
|
|
],
|
|
[
|
|
"כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ",
|
|
"ובל־יאמרו ללבבם כל־רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו",
|
|
"ברעתם ישמחו־מלך ובכחשיהם שרים",
|
|
"כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד־חמצתו",
|
|
"יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את־לצצים",
|
|
"כי־קרבו כתנור לבם בארבם כל־הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה",
|
|
"כלם יחמו כתנור ואכלו את־שפטיהם כל־מלכיהם נפלו אין־קרא בהם אלי",
|
|
"אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה",
|
|
"אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם־שיבה זרקה בו והוא לא ידע",
|
|
"וענה גאון־ישראל בפניו ולא־שבו אל־יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל־זאת",
|
|
"ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו",
|
|
"כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם",
|
|
"אוי להם כי־נדדו ממני שד להם כי־פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים",
|
|
"ולא־זעקו אלי בלבם כי יילילו על־משכבותם על־דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי",
|
|
"ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו־רע",
|
|
"ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים"
|
|
],
|
|
[
|
|
"אל־חכך שפר כנשר על־בית יהוה יען עברו בריתי ועל־תורתי פשעו",
|
|
"לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל",
|
|
"זנח ישראל טוב אויב ירדפו",
|
|
"הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת",
|
|
"זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד־מתי לא יוכלו נקין",
|
|
"כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי־שבבים יהיה עגל שמרון",
|
|
"כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין־לו צמח בלי יעשה־קמח אולי יעשה זרים יבלעהו",
|
|
"נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין־חפץ בו",
|
|
"כי־המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים",
|
|
"גם כי־יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים",
|
|
"כי־הרבה אפרים מזבחת לחטא היו־לו מזבחות לחטא",
|
|
"אכתוב־[אכתב־] לו רבו [רבי] תורתי כמו־זר נחשבו",
|
|
"זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו",
|
|
"וישכח ישראל את־עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי־אש בעריו ואכלה ארמנתיה"
|
|
],
|
|
[
|
|
"אל־תשמח ישראל אל־גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל־גרנות דגן",
|
|
"גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה",
|
|
"לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו",
|
|
"לא־יסכו ליהוה יין ולא יערבו־לו זבחיהם כלחם אונים להם כל־אכליו יטמאו כי־לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה",
|
|
"מה־תעשו ליום מועד וליום חג־יהוה",
|
|
"כי־הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם",
|
|
"באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה",
|
|
"צפה אפרים עם־אלהי נביא פח יקוש על־כל־דרכיו משטמה בבית אלהיו",
|
|
"העמיקו־שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם",
|
|
"כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל־פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם",
|
|
"אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון",
|
|
"כי אם־יגדלו את־בניהם ושכלתים מאדם כי־גם־אוי להם בשורי מהם",
|
|
"אפרים כאשר־ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל־הרג בניו",
|
|
"תן־להם יהוה מה־תתן תן־להם רחם משכיל ושדים צמקים",
|
|
"כל־רעתם בגלגל כי־שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל־שריהם סררים",
|
|
"הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי־[בל־] יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם",
|
|
"ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים"
|
|
],
|
|
[
|
|
"גפן בוקק ישראל פרי ישוה־לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות",
|
|
"חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם",
|
|
"כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את־יהוה והמלך מה־יעשה־לנו",
|
|
"דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי",
|
|
"לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי־אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על־כבודו כי־גלה ממנו",
|
|
"גם־אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו",
|
|
"נדמה שמרון מלכה כקצף על־פני־מים",
|
|
"ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על־מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו",
|
|
"מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא־תשיגם בגבעה מלחמה על־בני עלוה",
|
|
"באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם [עונתם]",
|
|
"ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על־טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד־לו יעקב",
|
|
"זרעו לכם לצדקה קצרו לפי־חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את־יהוה עד־יבוא וירה צדק לכם",
|
|
"חרשתם־רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי־כחש כי־בטחת בדרכך ברב גבוריך",
|
|
"וקאם שאון בעמך וכל־מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על־בנים רטשה",
|
|
"ככה עשה לכם בית־אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל"
|
|
],
|
|
[
|
|
"כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני",
|
|
"קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון",
|
|
"ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על־זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים",
|
|
"בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל",
|
|
"לא ישוב אל־ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב",
|
|
"וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם",
|
|
"ועמי תלואים למשובתי ואל־על יקראהו יחד לא ירומם",
|
|
"איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי",
|
|
"לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא־איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר",
|
|
"אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי־הוא ישאג ויחרדו בנים מים",
|
|
"יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על־בתיהם נאם־יהוה"
|
|
],
|
|
[
|
|
"סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם־אל ועם־קדושים נאמן",
|
|
"אפרים רעה רוח ורדף קדים כל־היום כזב ושד ירבה וברית עם־אשור יכרתו ושמן למצרים יובל",
|
|
"וריב ליהוה עם־יהודה ולפקד על־יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו",
|
|
"בבטן עקב את־אחיו ובאונו שרה את־אלהים",
|
|
"וישר אל־מלאך ויכל בכה ויתחנן־לו בית־אל ימצאנו ושם ידבר עמנו",
|
|
"ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו",
|
|
"ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל־אלהיך תמיד",
|
|
"כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב",
|
|
"ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל־יגיעי לא ימצאו־לי עון אשר־חטא",
|
|
"ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד",
|
|
"ודברתי על־הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה",
|
|
"אם־גלעד און אך־שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי",
|
|
"ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר",
|
|
"ובנביא העלה יהוה את־ישראל ממצרים ובנביא נשמר",
|
|
"הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו"
|
|
],
|
|
[
|
|
"כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת",
|
|
"ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון",
|
|
"לכן יהיו כענן־בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה",
|
|
"ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי",
|
|
"אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות",
|
|
"כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על־כן שכחוני",
|
|
"ואהי להם כמו־שחל כנמר על־דרך אשור",
|
|
"אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם",
|
|
"שחתך ישראל כי־בי בעזרך",
|
|
"אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל־עריך ושפטיך אשר אמרת תנה־לי מלך ושרים",
|
|
"אתן־לך מלך באפי ואקח בעברתי",
|
|
"צרור עון אפרים צפונה חטאתו",
|
|
"חבלי יולדה יבאו לו הוא־בן לא חכם כי־עת לא־יעמד במשבר בנים",
|
|
"מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני",
|
|
"כי הוא בן אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל־כלי חמדה"
|
|
],
|
|
[
|
|
"תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו",
|
|
"שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך",
|
|
"קחו עמכם דברים ושובו אל־יהוה אמרו אליו כל־תשא עון וקח־טוב ונשלמה פרים שפתינו",
|
|
"אשור לא יושיענו על־סוס לא נרכב ולא־נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר־בך ירחם יתום",
|
|
"ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו",
|
|
"אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון",
|
|
"ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון",
|
|
"ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון",
|
|
"אפרים מה־לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא",
|
|
"מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי־ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם"
|
|
]
|
|
],
|
|
"versionSource": "http://www.tanach.us/Tanach.xml",
|
|
"heTitle": "הושע",
|
|
"versionTitleInHebrew": "תנ״ך - טקסט בלבד",
|
|
"categories": [
|
|
"Tanakh",
|
|
"Prophets"
|
|
]
|
|
} |