language
stringclasses 1
value | title
stringlengths 3
110
| versionSource
stringclasses 882
values | versionTitle
stringlengths 1
124
| status
stringclasses 1
value | license
stringclasses 7
values | versionTitleInHebrew
stringclasses 509
values | actualLanguage
stringclasses 1
value | isBaseText
bool 1
class | level_1_index
float64 0
2.34k
⌀ | level_2_index
float64 0
2.73k
⌀ | level_3_index
float64 0
170
⌀ | level_4_index
float64 0
137
⌀ | level_5_index
float64 | text
stringlengths 0
1.28M
| versionNotes
stringclasses 26
values | versionNotesInHebrew
stringclasses 22
values | method
stringclasses 1
value | digitizedBySefaria
float64 0
1
⌀ | heversionSource
stringclasses 2
values | priority
float64 0.5
7
⌀ | shortVersionTitle
stringclasses 7
values | purchaseInformationImage
stringclasses 151
values | purchaseInformationURL
stringclasses 106
values |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 12 | 0 | null | null | ותאמר נעמי לשתי כלותיה לכנה שובנה אשה לבית אמה (רות א: ח) לבית אומתה. אבטימס הגרדי מתה אמו בערבי פסחים, ועלה ר' מאיר להראות לו פנים, ומצא אותן יושבים אבלים. לאחר זמן מת אביו ועלה ר' מאיר להראות לו פנים, ומצאם שהם עסוקים במלאכתם. אמ' לו, דומה שאמך היתה חביבה עליך מאביך. אמר לו, ולא כן כתיב אשה לבית אימה - לבית אומתה. אמר לו, יפה אמרת, שאין אב לגוי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 13 | 0 | null | null | יעש י"י עמכם חסד [ר' חנינא בריה דר' אחא,] יעשה כתיב. כאשר עשיתם עם המתים שנטפלתם בתכריכיהם. ועמדי שויתרו לה בכתובותיהן. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 13 | 1 | null | null | אמר ר' זעירא המגלה הזאת, אין בה לא טומאה ולא טהרה, לא איסור ולא היתר, ולא נכתבה אלא ללמדך כמה מתן שכר טוב לגומלי חסדים. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 14 | 0 | null | null | יתן י"י לכם (ומצאן) (רות א: ט) א"ר יוסי, אמרה להן כל אותן הטובות והנחמות שהקב"ה עתיד ליתן לשלמה דכתי' ויתן אלקים חכמה לשלמה [ותבונה הרבה מאד ורחב לב] (מ"א ה: ט), יהי מכם. ומצאן מנוחה [א"ר חנינא בריה דר' אחא,] ומצאן כת', אחת מוצאה, ושתים לא מוצאות. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 14 | 1 | null | null | אשה בית אישה א"ר יוחנן, מכאן שאין לאשה קורת רוח אלא בבית בעלה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 14 | 2 | null | null | ותשק להן [ותשאנה קולן ותבכינה. ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך]. ותאמר נעמי שבנה בנותי למה תלכנה עמי [העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים] (רות א: ט - יא) וכי יש אדם מיבם אשת אחיו שלא היה בעולמו? | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 15 | 0 | null | null | שבנה בנותי לכנה (רות א: יב) ר' שמואל [בר חייא ב"ר יודן בשם ר' חנינא] אמר, בשלשה מקומות כתיב כאן שבנה (שם: ח), שבנה (שם: יא) שבנה (שם: יב), כנגד שלשה פעמים שדוחים את הגר, ואם הטריח יותר מכאן מקבלין אותו. א"ר יצחק, בחוץ לא ילין גר (איוב לא: לב), לעולם יהא אדם דוחה בשמאל וימין, ומקרב בימין. כי זקנתי מהיות לאיש א"ר יוחנן, למדתך תורה דרך ארץ שאין תשמישה של מטה אלא (באר"ץ) בלילה, הה"ד וישכב עמה בלילה ההוא (בראשית ל: טז). ואומר, בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים (אסתר ב: יד). וכתי', גם הייתי הלילה לאיש. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 15 | 1 | null | null | [וגם ילדתי בנים] האלו הייתי הלילה לאיש, וילדתי בנים. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 15 | 2 | null | null | (יז) הלהן תשברנה (רות א: יג) [יכולות אתם יושבות עד אשר יגדלו?] | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 15 | 3 | null | null | הלהן תעגנה יכולות אתן להיות יושבות עגונות לבלתי היות לאיש. אל בנותי אללי בנותי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 15 | 4 | null | null | כי מר לי [מאד] מכם בשבילכם. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 15 | 5 | null | null | בי - ובבעלי ובבני יצאה בי יד י"י. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 15 | 6 | null | null | (יח) ר' חנינא בריה דר' אבהו פתר קרייה במשה. אמר משה לפני הב"ה, רבון העולמים, בהן קלסתיך, הן לי"י אלקיך [השמים ושמי השמים וגו'] (דברים י: יד). בהן הייתי סבור שאת נותן לי פרוקפין. הלהן תעגינה - הוגעתני במלאך המות. נפק דבירא ואמר לי, הן קרבו ימיך למות (שם לא: יד) על שאמרתי לישראל שמעו נא המורים (במדבר כ: י) נגזר עלי שלא אכנס לארץ. וחוזר ואומר, אל בנותי - אללי בני. [כי מר לי מאד מכם -] בשבילכם. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 15 | 7 | null | null | בי - ובאחי [ובאחותי] יצאה יד י"י. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 15 | 8 | null | null | (יט) א"ר יהושע, בכל מקום שנא' יד י"י מכת דבר היא, ובנין אב שבכלם הנה יד י"י הויה [במקנך] (שמות ט: ג). בר קפרא אמ', יד תבעו, ויד נגעה בהם. יד תבעו - מי יתן מותנו ביד י"י (שם טז: ג). יד פגעה בהם - וגם יד י"י היתה בם (דברים ב: טו). א"ר יודן בר סימון, ביוצאים היתה מגפה, ולא היתה מגפה ביושבי'. תלמידוי דר' נחוניא מייתי לה מהכא, בכל אשר יצאו, יד י"י היתה בם לרעה (שופטים ב: טו), הוי ביוצאים היתה מגפה, ולא היתה מגפה ביושבים. אמר ר' ראובן, אף בניהם היו מצרין אחריהם ואומרים, אימתי ימותו אלה ונכנס אנו לארץ ישראל. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 19 | 0 | null | null | ותשאן קולן ותבכן (רות א: יד) ותשנה כתי' תשש כחן (מי) מהלכות ובוכות. ר' ברכייה בשם ר' יצחק אמר, ארבעים פסיעות הלכה ערפה אחר חמותה ונתלה לבנה ארבעים יום, [שנ' ויגש הפלשתי השכם והערב, ויתיצב ארבעים יום (ש"א יז: טז)]. ר' יודן בשם ר' יצחק, ארבעה מילין הלכה ערפה אחר חמותה, ועמדו ממנה ארבעה גבורים, [שנ'] את ארבעת אלה יולדו להרפה בגת (ש"ב כא: כב), אמר ר' יצחק, כל אותה הלילה שפירשה ערפה מחמותה נתערו בה גייס של מאה בני אדם, הדא היא והוא מדבר עמם והנה איש הבינים ממערכות (ש"א יז: כג), ממערות כתב, ממאה ערלות שנתערו בה כל אותו הלילה. ר' תנחומא אמר, אף כלב אחד, [דכת'] ויאמר הפלשתי [אל דוד] הכלב אנכי (שם: מג). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 20 | 0 | null | null | ותשק ערפה לחמותה כל נשיקה של תפלות, בר מן תלת: נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים, נשיקה של פרישות. נשיקה של גדולה - ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו (ש"א י: א). (וי"ש) נשיקה של פרקים, - וילך ויפגשהו בהר האלקים וישק לו (שמות ד: כז). נשיקה של פרישות - ותשק ערפה לחמותה. ר' תנחומא [אמ'], אף נשיקה של קריבות, וישק יעקב לרחל (בר' כט: יא) למה? שהיתה קרובתו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 20 | 1 | null | null | ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה (רות א: טו) [כיון ששבה אל עמה, שבה אל אלהיה] שובי אחרי יבמתך. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 21 | 0 | null | null | ותאמר [רות] אל תפגעי בי (רות א: טז) אמרה לה, לא תחטיאי עלי, לא תסבין פגעיך מני לעזביך לשוב מאחריך. מכל מקום דעתי להתגייר, לא מוטב על ידיך ולא על ידי אחר. כיון ששמעה נעמי [כן], התחילה סודרת לפניה דברי הלכות גרים. אמרה לה, בתי אין דרכן של ישראל לילך, לא לבתי טרטייאות ולא לבתי קרקסייאות, אלא לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. ואין דרכן של ישראל להלוך יותר מאלפי' אמה בשבת. אמרה לה, אל אשר תלכי אלך. ואין דרכן של ישראל ללון אלא בבית שיש בו מזוזה. אמרה לה, באשר תליני אלין. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 21 | 1 | null | null | עמך עמי אלו עונשין ואזהרות. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 21 | 2 | null | null | ואלקיך אלקי לבטל ע"ז שלי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 21 | 3 | null | null | (כג) ד"א: כי אל אשר תלכי אלך - לאהל מעד, לגלגל, לשילה, לנב, לגבעון, לבית עולמים. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 21 | 4 | null | null | ובאשר תליני אלין - לנה אני על קרבנותי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 21 | 5 | null | null | עמך עמי לבטל ע"ז שלי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 21 | 6 | null | null | ואלקיך אלקי לשלם שכר פעולתך. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 23 | 0 | null | null | באשר תמותי אמות (רות א: יז) אלו ארבע מיתות ב"ד: שריפה, סקילה, הרג, וחנק. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 23 | 1 | null | null | ושם אקבר אלו שני קברים המתוקנים לבית דין, אחד לנסקלין ולנשרפין, ואחד לנהרגין ולנחנקים. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 1 | 23 | 2 | null | null | כה יעשה י"י [לי] וכה יוסיף אמרה לה, בתי כל מה שאת יכולה לסגל מצות ומעשים טובים וצדקות בעולם הזה סגלי, אבל לעתיד לבא כי המות יפריד ביני ובינך. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 2 | 0 | 0 | null | null | קטן וגדול שם הוא (איוב ג: יט) א"ר סימון, זה א' מארבע מקראות שהם דומים זה לזה, קטן וגדול שם הוא, בעולם הזה מי שהוא קטן, יכול להעשות גדול, ומי שהוא גדול, יכול להעשות קטן, אבל לעתיד לבא, מי שהוא קטן, אינו יכול להעשות גדול, ומי שהוא גדול, אינו יכול להעשות קטון. ועבד חפשי מאדוניו האדם הזה, כל זמן שהוא חי, הרי הוא עבד לשני יצרים, עבד ליוצרו ועבד ליצרו, בשעה שהוא עושה רצון יוצרו, הוא מכעיס את (י"ר) יצרו, ובשעה שהוא עושה רצון יצרו, הוא מכעיס את יוצרו, מת, יצא לחירות, ועבד חפשי מאדניו. ר' מיישא [בר בריה דר' יהושע בן לוי] נשתקע בחליו שלשה ימים, לאחר שלשה ימים נתיישבה דעתו עליו. אמר ליה אבוי, ברי, הן הוית? אמר ליה, בעולם מעורבב. אמר ליה, מה חמית תמן? אמר ליה, הרבה בני אדם ראיתי, כאן בכבוד ושם בבזיון, כאן בבזיון ושם בכבוד. כד שמע ר' יוחנן וריש לקיש, סלקין למבקרא יתיה. אמר להון אבוי, שמעתון מה אמר הדין מינוקא. אמרין ליה, מה [אמר]? תני לון עובדא. אמר ר' שמעון בן לקיש, ולא מקרא מלא הוא, כתיב כי כה אמר י"י הסר המצנפת והרם העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבוה השפל (יחזקאל כא: לא). עמד ר' יוחנן ונשקו על ראשו [ואמר], אלמלא לא עליתי לכאן אלא לשמוע הטעם הזה מפיך דיי. רב הונא ריש גלותא שאל לרב חסדא. אמר ליה, מהו דין דכתי', הסר המצנפת והרם העטרה? [אמר ליה, הסר המצנפת מרבותינו, והרם העטרה] מאומו' העולם. אמר ליה, אנת חסיד ומילך חסד. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 2 | 0 | 1 | null | null | (ב) כי מי אשר יחובר [אל כל החיים יש בטחון] (קהלת ט: ד) תמן תנינן, הרוא' ע"ז מהו אומר, ברוך ארך אפים. מקום שנעקרה ממנו ע"ז, ברוך שעקר ע"ז מארצנו, [כן יהי רצון מלפניך י"י אלקינו שתעקור אותה ממקומות אחרים ותשיב לב עובדיה לעובדך בלב שלם]. אמר רבן שמעון ב"ג, אף בחוצה לארץ צריך להתפלל כך, ולא נמצאת מתפלל על הרשעים? אמר ר' יוחנן, יבחר כתי', אפילו לאותן שפשטו ידיהם בזבול יש בטחון. להחיותן א"א שכבר פשטו ידיהם בזבול, ולאבדן א"א, שכבר עשו תשובה, עליהם הוא אומר, וישנו שנת עולם ולא יקיצו (ירמיה נא: נז). תני, קטני גויים וחיילותיו של נבוכדנאצר, לא חיין ולא נדונין, עליהם הוא אומר, וישנו שנת עולם (שם). כי לכלב חי [הוא טוב מן האריה המת] (קהלת שם) בעולם הזה, מי שהוא כלב יכול להעשות ארי, ומי שהוא ארי יכול להעשות כלב, אבל לעתיד לבא, [מי שהוא ארי, אינו יכול להעשות כלב], ומי שהוא כלב, אינו יכול להעשות ארי. אדרינוס, שחיק עצמות, שאל את ר' יהושע בן חנניה, אמ' ליה, אנא טב ממשה רבך. אמ' ליה, למה? אמ' ליה, דאנא חי והוא מית, וכת', כי לכלב חי [הוא] טוב מן האריה המת. אמ' ליה, את יכול למגזר דלא ידלק בר נש נור ברומי תלתא יומין? אמ' לו, הן. לעדן רמשא דיומא קמא, סלקין תרויהון למיטלייה על איגר פלטרין. חמיה תננא סליק מן רחיק. אמ' ליה, מהו כן? אמ' ליה, איפרכא בייש, ועל אסייא ובקר יתיה, ואמ' ליה, לית אפשר, עד דשתי חמימין לא מיתסי. אמ' ליה, תיפח רוחו, עד דאת בסיין, גזרתך בטלה, אבל משה רבינו משעה שגזר עלינו, לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת (שמות לה: ג), לא מדלקי יהודאי נור בשבתא מן יומוהי, ועדין לא נתבטלה גזרתו עד השתא, אמרת את כן, דאנא טב מיניה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 2 | 0 | 2 | null | null | הודיעני י"י קצי ומדת ימי מה היא (תהלים לט: ה) אמר דוד [לפני הב"ה, רבונו של עולם,] הודיעני אימת אנא מיית? אמר ליה, הדין רזא לא גלית לבר נש, ולא איפשר דיתגלי לך. ומדת ימי מה היא? אמר ליה, שבעים שנה. אדעה מה חדל אני הודיעני מה הדין יום [אנא מיית]. אמר ליה, ביומא דשבתא. אמר ליה, פחות לי חד יום. אמר ליה, לא. אמר ליה, למה? אמר ליה, חביבא עלי תפלה אחת שאתה מתפלל לפני, מאלף עולות ששלמה בנך עתיד להעלות [לפני, שנ'] אלף עולות יעלה שלמה (מ"א ג: ד). אמר ליה, אוסיף לי חד יום. אמר ליה, לא. אמר ליה, למה? [אמר ליה], אורכי של בנך דוחקת, דא"ר שמעון [בר אבא] בשם ר' יוחנן, ארכיות ארכיות [הן], ואין אחד מהם נכנס לתוך ארכי של חבירו ואפי' מלא נימא. ומת בעצרת שחל להיות בשבת. וסלקת סנהדרין למיחמי ליה אפין [לשלמה] אמר להון, מהו מעברין יתיה מאתר לאתר? אמרין ליה, ולאו מתניתא היא: סכין ומדיחין אותו, ובלבד שלא יזוז בן אבר. אמר לון, כלביא דבית אבא רעבין. אמרין ליה, ולא מתניתא היא: מחתכין את הדלועין לפני הבהמה, ואת הנבלה לפני הכלבי'. מה עשה? נטל אפא פינון ופירש עליו כדי שלא תרד עליו השמש. ויש אומרי' קרא לנשרים, וסככו עליו בכנפיהם כדי שלא תרד עליו השמש. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 2 | 2 | 0 | null | null | מעוות לא יוכל לתקון (וחסרון לא יוכל להמנות) (קהלת א: טו) בעולם הזה, מי שהוא מעוות יכול לתקן, ומי שהוא מתוקן יכול לעוות, אבל לעתיד לבא, מי שהוא מעוות, אין יכול לתקן, ומי שהוא מתוקן אין יכול לעוות. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 2 | 2 | 1 | null | null | וחסרון לא יוכל להמנות יש מהרשעים שמזדווגין זה עם זה בעולם [הזה], אחד מהן עשה תשובה לפני מותו, ואחד מהן לא עשה תשובה, [לעתיד לבא], נמצא זה עומד בחבורת הצדיקים, וזה עומד בחבורת הרשעים. והוא רואה אותו ואומר, אוי לי שמא משוא פנים יש בדבר, אני וזה גנבנו כאחת, אני וזה הרגנו כאחת, זה עומד בחבורת צדיקים, ואני [עומד] בחבורת רשעים. והן משיבין ואומרין לו, שוטה שבעולם, מנוול היית ומושלך לאחר מיתתך ג' ימים, ולא בחבלים גררוך לקבר, תחתיך יוצע רמה ומכסך תולעה (ישעיה יד: יא). כשהבין זה חברך, שב מאותו הדרך. ואתה הייתה בידך ספיקה לעשות תשובה, ולא עשיתה. אמר להם, הניחוני שאלך לעשות תשובה. והן משיבין לו ואומרי', שוטה שבעולם, אין אתה יודע שעולם זה דומה לשבת, ועולם שבאת ממנו דומה לערב שבת, אם אין אדם מתקן מערב שבת, מה יאכל בשבת? ועוד: עולם זה דומה לים, ועולם שבאת ממנו דומה ליבשה, אם אין אדם מתקן ביבשה, מה יאכל בים? ועוד: עולם זה דומה למדבר, ועולם שבאת ממנו דומה ליישוב, אם אין אדם מתקן בישוב, מה יאכל במדבר? מיד הוא חובק את ידיו ואוכל את בשרו, שנא' הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו (קהלת ד: ה). והוא אומר, הניחוני שאראה את חברי בכבודו. ומשיבין ואומ' לו, שוטה שבעולם. מצווין אנו מפי הגבורה שלא יעמדו רשעים בצד צדיקים, ולא צדיקים בצד רשעים, ולא טמאים בצד טהורים, ולא טהורים בצד טמאים, ועל מה אנו מצווין? על השער הזה, שנאמר זה השער לי"י צדיקים יבאו בו (תהלים קיח: כ). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 2 | 3 | 0 | null | null | דילמ': ר' חייא רבה ור' שמעון בן חלפתא הוו יתבין לעין באוריתא קדם הדין בית מדרשא דטבריא בערובתא דפסחא, ואית דאמרי בערובת צומא רבה, ושמעין קליהון דברייתא מדברין וזבנין זבינן. אמר ליה, שמע בר חלפתא לר' חייא רבא, ברבי, אילין ברייתא מה עסקיהון מזבנין זבינן ומדברין? אמר ליה, דאית ליה זבין, ודלית ליה אזיל גבי מרי עבידתיה, והוא יהיב ליה. אמר ליה, א"כ אוף אנא אזיל גבי מרי עבדתי והוא יהיב. נפק וצלי בהדי אולוסיס דטבריא, וחמא ידא מושטא ליה חדא מרגלית. אזל טעין ליה גבי רבינו. אמר ליה, הדין מנא לך? ותני ליה עובדא. אמר ליה, דהיא מלה דאסטרופיקיא היא, אלא הא תלתא דינרין ואזיל ודבר יומא. ובתר יומא, אנן צווחין קדמיה, והוא עביד טימיתא. נסב תלתא דינרין ואזל וזבן זביניה, ואעיל לביתיה. אמרה ליה איתתיה, שרית גניב, כל פעליך לית היא אלא מאה מניי, ואינון זבינתא מינן אינון? ותני לה עובדא. אמרה ליה, מאן את בעי דיהוי גנותך חסר מן רגלי לעלמא דאתי, אמר לה, ומה נעביד? אמר' ליה, אזיל והדר זבינתא למריהון, וחזר תלתא דינרין למריהון, והדר מרגליתא למרא. כד שמע רבינו, שרי ומצטערא, שלח ואייתי יתה. אמר לה, כל הדין צערא להדין צדיקא. אמרה ליה, מה את בעי דיהוו גנוניה חסיר מדידכון חדא מרלי, לעלמא דאתי. אמר לה, דאין הוה חסיר, לא הוה יכלינן למימלי יתה. אמרה ליה, מרי, רב, רבינו הקדוש, ר' יהודה הנשיא, בחמש שמהן אתכנית, בהדין עלמא זכינן למיחמי אפך, אבל לעלמא דאתי מאן יכיל למיחמי סבר אפוי דמרי? לא כן אמר ר' שמעון בן לקיש, כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו, והודי לה. ולא עוד, אלא דרכן של עליונים ליתן ואין דרכן ליטול. הנס האחרון היה קשה מן הראשון. ההיא ידא דחמת יהבת ליה, חמתא נסבה ליה מניה. ולא עוד אלא מנסב הות ידא מלרע, מיהב הות ידא מלעיל, כאיניש דמושיט לחבריה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 2 | 4 | 0 | null | null | ותרא כי מתאמצת היא (רות א: יח) א"ר יהושע בר סימון, מיתא ונזדרזה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 2 | 4 | 1 | null | null | ותחדל לדבר אליה א"ר אבהו, בוא וראה כמה חביבין גרים לפני הקב"ה. כיון שנתנה דעתה להתגייר השוה אותה [הכת'] לנעמי, ותלכנה שתיהן [עד בואנה בית לחם] (רות א: ט). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 2 | 4 | 2 | null | null | [ותהום כל העיר] א"ר שמואל בר נחמן, אותן ימים ימי קצירת העומר היו, דתנינן תמן, כל העיירות הסמוכות לשם היו מתכנסות לשם, כדי שיהא נקצר בעסק גדול. ויש אומרי', אבצן היה משיא את בנותיו, ובאו הכל לגמילות חסד. ר' תנחומא בשם ר' עזריא, [ור' מנחמא בשם ר' יהושע בר אבין,] כתיב י"י אלקי צבאות מי כמוך חסין יה (תהלים פט: ט) ממציא דברים בעונתן. א"ר יודן, כת' אין כמוך באלקים ואין כמעשיך (תהלים פו: ח) ממציא דברים בעונתן. ויש אומרים, אשתו של בועז מתה באותו היום, ונתכנסו כל העיירות לגמילות חסד, ועד כל עמה בגמילות חסד, נכנסה רות עם נעמי, והיתה זו יוצאה וזו נכנסת, ותהום כל העיר עליהן. [ותאמרנה הזאת נעמי] אמרו, [זו] היא שהיו מעשיה נאים ונעימים? לשעבר היתה מתכסה בבגדי צבעונין ומילתין שלה, ועכשיו היא מתכס' בסמרטוטין, לשעבר היו פניה אדומות מכח האכילה והשתיה, ועכשיו פניה ירוקות מכח רעבון. לשעבר היתה מהלכת באסקפסטיות [שלה], ועכשיו היא מתהלכת יחפה. והיא אומרת להם אל תקראו לי נעמי קראו לי מרה (רות א: כ). בר קפרא אמר, לפרה כודיינית שהיתה עומדת בשוק. אמרין למרה, מה עיסקא דהדין תורתא? אמר, רדיינית היא, משוה תלמים היא. אמרין, אם רדיינית היא, משוה תלמים היא, אילין מכותא דאית בה, מה אינון? כך - אם נעמי אני, למה המר שדי לי מאד? | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 2 | 6 | 0 | null | null | אני מלאה הלכתי (רות א: כא) מלאה בבנים, מלאה בנכסים. [ד"א: אני מלאה הלכתי שהייתי מעוברת]. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 2 | 6 | 1 | null | null | למה תקראו לי נעמי וי"י ענה בי ענה בי מדת הדין, כמה דאת אמר אם ענה תענה אותו (שמות כב: כב). ד"א: וי"י ענה בי אסהיד עלי, כמה דאת אמר שקר ענה באחיו (דברים יט: יח). ד"א: וי"י ענה בי כל ענינא לא הוית אלא בי. לפי שבעולם הזה וי"י ענה בי אבל לעתיד לבא מה כתיב? וששתי עליכם להטיב אתכם ונטעתים (ירמיה לב: מא). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 0 | 0 | null | null | ושחרים הוליד בשדה מואב [מן שלחו אותם] את חושים [ואת בערה נשיו] (דהי"א ח: ח). אליהו זכור לטוב שאל לר' נהוראי. אמר ליה, מהו דכתיב, ושחרים הוליד? אמר ליה, אדם גדול, הוא שהוליד בשדה מואב, מן אותן שהיה משבטו שלבניימן דכתיב ביה, וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בניימן (שופטים כ: יב). [ד"א]: ושחרים (הוליד) - זה בועז. ולמה הוא קורא אותו שחרים? שהיה משוחרר מן העונות. הוליד בשדה מואב - שהוליד מרות המואביה. מן שלחו אותם - שהיה משבטו של יהודה, דכתי' ואת יהודה שלח לפניו (בראשית מו: כח). את חושים ואת בערה נשיו - ויש אדם שהוליד נשיו? ויולד מן חדש אשתו (דה"י שם: ט) ולא היה צריך קרייא למימר, ויולד מן בערה אשתו? אלא בימיו נתחדשה הלכה, עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 0 | 1 | null | null | כתב אחד [אומר] יתר הישמעאלי (דהי"א ב: יז), וכת' אחד אומר יתרא הישראלי (ש"ב יז: כה). א"ר יהושע בן לוי, הוא יתר הישמעאלי, הוא יתרא הישראלי. ר' שמואל בר נחמן אמ' ישמעאל היה, ונכנס לבית המדרש ומצא ישי יושב ודורש, פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ (ישעיה מה: כב) ונתגייר על ידו, ונתן לו בתו. ורבנן אמרי, ישראל היה וחגר חרבו כישמעאל, ונעץ את החרב באמצע. ואמ' או להרוג [או] להרג, או מקיים אני את ההלכה לר', כל מי שהוא מבטל את ההלכה זו, בחרב זו אתיז את ראשו, עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 1 | 0 | null | null | ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדה מואב (רות א: כב) [זו היא ששבה משדה מואב]. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 1 | 1 | null | null | והמה באו בית לחם בתחילת קציר שעורים [אמ' ר' שמואל בר נחמן, כל מקום שנ' קציר שעורים,] בקצירת העמר הכתוב מדבר. [קציר חטים, בשתי הלחם הכת' מדבר]. קציר סתם, משמש לכאן ולכאן. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 2 | 0 | null | null | ולנעמי מודע לאישה (רות ב: א) קרובה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 2 | 1 | null | null | איש גבור חיל ולהלן הוא אומר כי אשת חיל את (רות ג: יא). [אמ'] ר' אבהו [נפיל] נסיב נפילא מה הן מולידין? גבור. בעז נסב לרות מה הן מעמידין? יודע נגן וגבור חיל [ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תואר וי"י עמו] (ש"א טז: יח). יודע נגן - במקרא. וגבור חיל - במשנה. ואיש מלחמה - בתלמוד. ונבון דבר - במעשה הטוב. ד"א: ונבון דבר - שהיה מבין דבר מתוך דבר. ואיש תאר - שהיה מאיר פנים בהלכה. וי"י עמו - שהלכה כמותו בכל מקום. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 2 | 2 | null | null | ושמו בועז (רות ב: א) הרשעים קודמין לשמן: נבל שמו (ש"א כה: כה), גלית שמו (שם יז: ד), שבע בן בכרי שמו (ש"ב כ: כא). אבל הצדיקים שמן קודמין: ושמו קיש בן אביאל (ש"א ט: א), ושמו שאול (שם: ב), ושמו ישי (שם יז: יב), ושמו דוד, ושמו מרדכי (אסתר ב: ה), ושמו אלקנה (ש"א א: א), ושמו בועז. דומין לבוראן, ושמי י"י לא נודעתי להם (שמות ו: ג). התיבון ליה, והכתיב ולרבקה אח ושמו לבן (בראשית כד: כט)? ר' יצחק אמר, פלאן דוכסוס. ר' ברכייה אמר, מלובן ברשע. התיבון ליה, והכתי' ובני שמואל הבכור [ושני ואביה] (דהי"א ו: יג)? רבנן אמרין, זה רשע, וזה רשע. ר' יודן בר סימון אמר, לפי שנשתנו במעשים טובים זכו לרוח הקדש, דבר י"י אשר היה אל יואל בן פתואל (יואל א: א). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 3 | 0 | null | null | ותאמר רות המואביה אל נעמי [אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו, ותאמר לה, לכי בתי] (רות ב: ב) ר' ינאי אומר, בת ארבעים שנה היתה, שאין קורין בת אלא לבת ארבעים שנה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 3 | 1 | null | null | ותלך ותבא ותלקט בשדה (רות ב: ג) עד כדון לא אזלת, ואת אמר ותבא? ר' יודן בר' סימון אמר, התחילה מסיימת לפניה בדברים. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 3 | 2 | null | null | ויקר מקרה א"ר יוחנן, מי שהיה רואה אותה היה מיריק קרי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 3 | 3 | null | null | חלקת השדה לבעז מלמד שנתנו לה חלק ממי שהיה עתיד ליפול בחלקה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 4 | 0 | null | null | והנה בועז בא מבית לחם [ויאמר לקוצרים י"י עמכם ויאמרו לו יברכך י"י] (רות ב: ד) ר' תנחומא [בשם ר' אבין, ר' חונא בשם ר' יהודה בר' סימון, ור' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן, ורבנין בשם ר' יהושע בן לוי] אמרי, שלשה דברים גזרו בית דין שלמטן, והסכים עמהן בית דין שלמעלה. ואלו הן: שאלת שלום בשם, ומגלת אסתר, ומעשרות. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 4 | 1 | null | null | (ו) שאלת שלום בשם. החושבים להשכיח את עמי שמי (ירמיה כג: כז). אימתי חשבו? בימי עתליא. ורבנן אמרי, [בימי] חנניא מישאל ועזריא. ר' עזריא [בשם ר' יהודה בר' סימון] אמר, בימי שפוט השופטים, ועמד בעז ובית דינו והסכים שאלת שלום בשם, שנאמר, והנה בעז בא מבית לחם, ויאמר לקוצרים י"י עמכם, וכן המלאך אומ' לגדעון, י"י עמך גבור החיל (שופטים ו: יב). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 4 | 2 | null | null | (ז) מגלת אסתר. מה עשו מרדכי ואסתר? [ר' חונה ור' ירמיה בשם ר' שמואל] בר' יצחק אמרי, כתבו אגרות ושלחו לכל בני הגולה, ואמרו להם, מקבלין [אתם] עליכם להיות עושים שני הימים האלה? שלחו ואמרו, לא דיינו צרותיו של המן, ואתם מטריחים עלינו לעשות את שני הימים האלה. שלחו ואמרו להם, חייכם, אם מן הדבר הזה אתם מתייראים, הרי היא כתובה בארכיים, הלא הם כתובים בספר דברי הימים [למלכי מדי ופרס] (אסתר י: ב). מה עשו? כתבו אגרת שנייה ושלחו להם, לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית (אסתר ט: כט). ר' חלבו בשם ר' שמואל בר נחמן, שמנים וחמשה זקנים וכמה נביאים, היו מצטערים על הדבר הזה, אלה המצות אשר צוה י"י את משה (ויקרא כז: לד) אלה - אין להוסיף ואין לגרוע. אין נביא עוד עתיד לחדש דבר מעתה, ומרדכי ואסתר מבקשים לחדש עלינו דבר אחד חדש? עד שהאיר הב"ה את עיניהם, ומצאו אותה כתובה בתורה, בנביאים, ובכתובים: בתורה - כתו' זאת זכרון בספר (שמות יז: יד), ובנביאים - אז נדברו יראי י"י איש אל רעהו [ויקשב י"י וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו] (מלאכי ג: טז), ובכתובים - הלא הם כתובים על ספר דברי הימים (אסתר י: ב). [רב] ור' חנינא ור' יונתן [ור' שמואל בר נחמן, ור' אחא ובר קפרא, אמרי], המגלה הזאת נאמרה למשה, שכל מה שהיה ועתיד להיות הראהו למשה, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ומנין שהסכים הב"ה עמהם? אמ' רב, וקבלו היהודים אין כת' אלא וקבל (אסתר ט: כז), רבן של יהודים קבלו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 4 | 3 | null | null | (ח) ומעשרות. ר' ברכיה [ור' קריצפי בשם ר' יוחנן], בעון תרומות ומעשרות גלו ישראל. [ר' שמעון בר אבא בשם] ר' יוחנן אמר, כיון שגלו נפטרו, והן חייבו עצמן מאיליהן. מה עשו אנשי כנסת הגדולה? כתבו ספר ושטחוהו בעזרה ומצאו אותו חתום בשחרית, הה"ד ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וכותבים על החתום (נחמיה י: א). כתוב א' אומר על החתום, וכתוב א' אומר על החתומים (שם: ב). על החתום - זה ב"ד שלמעלה. ועל החתומים - זה ב"ד שלמטן. ויש אומרים, אף חרמה של יריחו כך. אמ' ר' יהושע בר אבין, חטא ישראל (יהושע ז: יא) ולא יהושע גזר? אף הקב"ה הסכים עמו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 8 | 0 | null | null | ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים (למי הנערה הזאת) (רות ב: ה) על כמה היה ממונה? [א"ר אלעזר בר מריון,] על ארבעים ושנים. מן הדא, ויספר שלמה את כל האנשים הגרים [אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דוד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות]. ויעש מהם שבעים אלף סבל [ושמנים אלף חוצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את העם]. (דהי"ב ב: טז - יז). דעבד כן יכיל לקיים, פחות מכן יכיל קיים, וידע מהו עביד. יתר על כן, לא יכיל קיים, ולא ידע מהו עביד. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 8 | 1 | null | null | למי הנערה הזאת לא הוה חכים לה, אלא כיון שראה אותה נעימה ומעשיה נעימים, התחיל שואל עליה. כל הנשים שוחחות ומלקטות, והיא יושבת ומלקטת. כל הנשים מסלקות את כליהן, וזאת משלשלת את כליה. כל הנשים משחקות עם הקוצרים, וזאת מצנעת את עצמה. כל הנשים מלקטות מבין העמרים, וזו מלקטת מן ההפקר. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 8 | 2 | null | null | ודכוותה: וכראות שאול [את דוד] יוצא לקראת הפלשתי [אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער] (ש"א יז: נה). ולא הוה חכים [ליה]? אתמול הוה משלח ואומר לישי, יעמד נא דוד לפני [כי מצא חן בעיני] (ש"א טז: כב). ועכשיו הוא שואל עליו? אלא כיון שראה שאול את ראש הפלשתי בידו התחיל שואל עליו. אמר, אם מפרץ הוא מלך הוא, אם מזרח הוא, [שופט הוא]. והיה שם דואג [האדומי] באותה שעה ואמר, אפי' מפרץ הוא לא (מפסול) [פסול] משפחה הוא, לא מרות המואביה הוא? אמר לו אבנר, כבר נתחדשה הלכה, עמוני (דברים כג: ד) - ולא עמונית, מואבי (שם) - ולא מואבית. אמר לו, [אם כן] אדומי (שם: ח) - ולא אדומית, מצרי (שם) - ולא מצרית. אנשים על זה נתרחקו, על דבר שלא קדמו אתכם בלחם ובמים (שם: ה), היה להם לנשים להוציא. נתעלמה הלכה מעיניו של אבנר לאותה שעה. אמר לו שאול, אבנר הלכה שנתעלמה ממך צא ושאל לשמואל ובית דינו. כיון שבא אצל שמואל אמר לו, הדא מן לך, לא מן דואג? מיניי הוא, ואינו יוצא בשלום מן העולם. ולהוציאך חלק א"א, כל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מה: יד) - לאיש להוציא, ולא לאשה להוציא. ואשר שכר עליך [את בלעם בן בעור] (דברים כג: ה) - על האיש ליתן שכר, ולא לאשה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 8 | 3 | null | null | ויען הנער הנצב על הקוצרים [ויאמר] נערה מואביה [היא] (רות ב: ו) ולא אמר מעשיה נעימים, אלא רבתה מלכה לה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 9 | 0 | null | null | ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים [אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר עד עתה זה שבתה הבית מעט] (רות ב: ז) מעט תפיס לה, קל וחמר לאותה שבבית שהיא מצפה לה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 10 | 0 | null | null | ויאמר בעז אל רות הלא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר (רות ב: ח) על שם, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמות כ: ג) וגם לא תעבורי מזה על שם, זה אלי ואנוהו (שם טו: ב) וכה תדבקין עם נערותי אלו הצדיקים שהם קרויים נערות דכתיב, התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך (איוב מ: כט). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 11 | 0 | null | null | [עיניך בשדה אשר יקצורון] (רות ב: ט) עיניך - זו סנהדרין, כמד"א אם מעיני העדה (במדבר טו: כד), עיניו כיונים [על אפיקי מים] (שיר השירים ה: יב), על אבן אחת שבעה עינים (זכריה ג: ט). מנין לרמ"ח [איברים] שבאדם שהם הולכים אחר, העינים? שנא' עיניך בשדה אשר יקצורון והלכת אחריהם. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 11 | 1 | null | null | הלא צויתי את הנערים לבלתי נגעך שלא לרחק. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 11 | 2 | null | null | וצמית והלכת אל הכלים - אלו הצדיקים, שהם קרויים כלים. ומנין שהצדיקים קרויים כלים? [ר' חנינה ור' יונתן אמרי], איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה (ש"ב א: כז). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 3 | 11 | 3 | null | null | ושתית מאשר ישאבון הנערים זו בית השואבה. ולמה נקרא שמה בית השואבה? [ר' נחוניא משום ר' יהושע ב"ר אבין,] ששם היו שואבין [רוח הקדש] וחכמה ותורה לעולם שנאמר, ושאבתם מים בששון [ממעיני הישועה] (ישעיה יב: ג). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 0 | 0 | null | null | הוא היה עם דוד באפס דמים (דהי"א יא: יג) ר' יוחנן אמר, [בחקל סומקתא. ר' שמואל בר נחמן אמר, בפס דמים] - שמשם פסקו דמים. ופלשתים נאספו שם למלחמה [ותהי חלקת השדה מלאה שעורים] (שם) כתב א' אומר, מלאה שעורים. וכתב אחר [אומר], מלאה עדשים (ש"ב כג: יא). ר' יעקב דכפר חנין אמר, עדשים פעם אחת, ושעורים פעם שנייה. ר' יודן אמר, עדשים היו, אלא ענבתם דומה לשעורים. ר' לוי אמר, אלו הפלשתים שבאו גבוהים כשעורים, והלכו נמוכים כעדשי'. ויתיצבו בתוך החלקה ויצילוה (דהי"א יא: יד) [כתב אחד אומר, ויתיצבו בתוך החלקה ויצילוה]. וכתב אחד אומר ויתיצב בתוך החלקה ויצילה (ש"ב כג: ב), אלא מלמד שהחזירנה לבעליה והיתה חביבה עליהם כשדה מלאה כרכום. ר' שמואל בר נחמן אמר, שנה אחת היתה ושתי שדות היו. פשיטה ליה, לעביד וליתן דמים, מה צריכה ליה? אין תימר ליעביד אבל לא וליתן דמים, עד כדין צריכא ליה. ואי זו מהן ליעביד, של עדשים ושל שעורים? של עדשים אוכל אדם, ושל שעורים אוכל בהמה, של עדשים אין העומר מתקרב מהם, ושל שעורים העומר מתקרב מהם, של עדשים אין מפרישים מהם חלה, ומן השעורים מפרישים. ורבנן אמרי, שדה אחת היתה ושתי שנים היו. והלא נלמד משל אשתקד? שאין למדין מעשה ממעשה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 0 | 1 | null | null | ויתאוה דוד ויאמר [מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער] (ש"ב כג: טו) ר' חייא רבא אמר, הלכה נצרכה לו. ויבקעו שלשת הגבורים במחנה הפלשתי' (שם: טז) למה שלשה? [שאין הלכה מתבררת אלא מפי שלשה. וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה דוד לשתותם (שם) לא אבה שתקבע הלכה מעצמו אלא עשה לה מסכתא וקבעה לדורות: מלך פורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו. בר קפרא אמ', חג היה, וניסוך המים היה, וויתור במה היה. ולמה שלשה?] אחד הורג, ואחד מפנה את ההרוגים, ואחד מכניס צלוחית בטהרה. ר' הונא בשם רב יוסף אמר, הלכות שבויים נצרכה לו. שמעון בירא אמר, בנין בית המקדש תבע. ויסך אותם לי"י (שם) כתב א' אומר ויסך, וכתב אחר אומר וינסך אותם (דהי"א יא: יח). מאן דאמר ויסך, מסייע לבר קפרא. ומאן דאמר וינסך, מסייע לר' חייא רבא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 1 | 0 | null | null | ותפל על פניה ותשתחו [ארצה ותאמר מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני] (רות ב: י) מלמד שנתנבאת על עצמה שהוא עתיד להכירה בדרך ארץ. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 2 | 0 | null | null | ויען בעז ויאמר לה הגד הוגד לי (רות ב: יא) שני פעמים הוגד לי בבית, הוגד לי בשדה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 2 | 1 | null | null | הוגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך לא צריך לומר בחיי בעליך. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 2 | 2 | null | null | ותעזבי אביך ואמך אביך - זה אביך ודאי. אמך - זו ודאית. וארץ מולדתך - [זו אפרכייה שלך. ד"א: ותעזבי אביך ואמך - זו ע"ז שלך, שנ' אומרים לעץ אבי אתה, ולאבן את ילדתני (ירמיה ב: כז). ואמך - זו אומתך. וארץ מולדתך -] זו שכונתך. ותלכי אל [עם] אשר לא ידעת תמול שלשום שאלו באת תמול שלשום לא היינו מקבלין אותך, שעדיין לא נתקבלה הלכה: עמוני (דברים כג: ד) - ולא עמונית, מואבי (שם) - ולא מואבית. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 3 | 0 | null | null | ישלם י"י פעלך ותהי משכורתך שלמה [מעם ה' אלקי ישראל] אשר באת לחסות תחת כנפיו (רות ב: יב) א"ר אבין, שמענו שיש כנפים לשחר, אשא כנפי שחר (תהלים קלט: ט). כנפים לארץ, מכנף הארץ זמירות שמענו (ישעיה כד: טז). כנפים לשמש, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה (מלאכי ג: כ). כנפים לחיות, וקול כנפי החיות (יחזקאל ג: יג). כנפים לכרובים, וקול כנפי הכרובים (יחזקאל י: ה). כנפים לשרפים, [שרפים עומדים ממעל לו] שש כנפים לאחד (ישעיה ו: ב). בוא וראה כמה גדול כחן של צדיקים, כמה גדול כחן של עושי צדקה, כמה גדול כחן של גומלי חסדים, שאין חסין לא בצל שחר, ולא בצל הארץ, ולא בצל השמש, ולא בצל החיות, ולא בצל הכרובי', ולא בצל השרפים. ובצל מי חסין? בצל מי שאמר והיה העולם, הה"ד מה יקר חסדך אלקים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון (תהלים לו: ח). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 4 | 0 | null | null | ותאמר אמצא חן בעיניך אדוני כי ניחמתני [וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחותיך] (רות ב: יג) אמר לה, חס ושלום, מן האמהות. אין את נקראת מן האמהות. ודכותה: ונבח הלך וילכד את קנת [ואת בנותיה ויקרא לה נבח בשמו] (במדבר לב: מב), מלמד שלא עמד לה אותו השם. ודכוותה: ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער (זכריה ה: יא). מלמד שאין לשקר עמידה. והדין, ויאמר לה בעז לעת האוכל (רות ב: יד). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 0 | null | null | [גושי הלום ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחומץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר] (רות ב: יד). ר' יודן אמר [בה] שית שיטין. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 1 | null | null | גושי הלום מדבר בדוד [גושי הלום] - קריבי למלכות. אין הלום אלא מלכות, שנא' כי הביאותני עד הלום (ש"ב ז: יח). ואכלת מן הלחם - זו לחמה של מלכות. וטבלת פתך בחומץ - אלו הייסורין, [שנ' י"י באפך תוכיחני] (תהלים ו: ב). ותשב מצד הקוצרים - שניצדה מלכותו לשעה, דאמר ר' הונא, כל אותן ששה חדשים שהיה בורח מאבשלום לא עלו מן המנין, ובשעירא היה מתכפר לו כהדיוט. ויצבוט לה קלי - שחזרה מלכותו, עתה ידעתי כי הושיע י"י משיחו (תהלים כ: ז) ותאכל ותשבע ותותר, ותאכל - בעולם הזה. ותשבע - לימות המשיח. ותותר - לעתיד לבא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 2 | null | null | ד"א: גושי הלום מדבר בשלמה [גושי הלום] - קריבי למלכות. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 3 | null | null | ואכלת מן הלחם - מלחמה של מלכות, ויהי לחם שלמה ליום אחד [שלשים כר סלת וששים כר קמח] (מ"א ה"ב). וטבלת פתך בחומץ - זה לכלוך מעשים. ותשב מצד הקוצרים - שניצדה מלכותו לשעה, דאמר ר' יוסי בר' חנינא, מלאך בא בדמות שלמה וישב לו על כסאו. והיה שלמה מחזר על פתחיהן של ישראל ועל בתי כנסיות ועל בתי מדרשות ואומר להם, אני קהלת הייתי מלך על ישראל [בירושלים] (קהלת א: יב). מה היתה אחת מהן עושה? היתה נותנת קערה של גריסין, ומכה אותו בקנה על ראשו ואומרת לו, שלמה יושב על כסאו, ואת אומר, אני שלמה בן דוד? | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 4 | null | null | ויצבט לה קלי - שחזרה מלכותו. ותאכל ותשבע ותותר ותאכל - בעולם הזה. ותשבע - לימות המשיח. ותותר - לעתיד לבא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 5 | null | null | ד"א: גושי הלום - מדבר בחזקיהו. גושי הלום - קריבי למלכות. ואכלת מן הלחם - זו לחמה של מלכות. וטבלת פתך בחומץ - אלו הייסורין, שנ' ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין (ישעיה לח: כא). ותשב מצד הקוצרים - שניצדה מלכותו לשעה, שנ' ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה (מ"ב יט: ג). ויצבט לב קלי] - שחזרה מלכותו שנא' וינשא לעיני כל הגוים [מאחרי כן] (דהי"ב לב: כג). ותאכל ותשבע ותותר [ותאכל - בעולם הזה. ותשבע - לימות המשיח. ותותר - לעתיד לבא]. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 6 | null | null | ד"א: גושי הלום מדבר במנשה. [גושי הלום] - קריבי למלכות. ואכלת מן הלחם - מלחמה של מלכות. וטבלת פתך בחומץ - זה לכלוך מעשים רעים. ותשב מצד הקוצרים - שניצדה מלכותו ממנו לשעה, וידבר י"י אל מנשה ואל עמו [ולא הקשיבו ויבא י"י עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור] וילכדו את מנשה בחחים. (דבהי"ב לג: י - יא) מהו בחחים? ר' אבא בר כהנא אמר, כרמוניא. אמר ר' לוי בר חיתא, עשו לו מולי של נחשת והיו מסיקין את האור מתחתיו. והיה מצווח ואומר, צלם פלן שיזבי, כיון שראה שלא הועילוהו כלום אמר, זוכר אני שהיה אבא מקריני פסוק זה, בצר לך ומצאוך [כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד י"י אלקיך ושמעת בקולו] כי אל רחום י"י [אלקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם] (דברים ד: ל - לא). אנא צווח ליה, אין עני לי, הא טבית. ואין לא, הא כל אפיא שוין. באותה שעה עמדו כל מלאכי השרת וסתמו כל החלונות של מעלן. ואמרו לפניו, רבונו של עולם מי שהעמיד צלם בהיכל, אתה מקבלו בתשובה! אמר להם, אם איני מקבלו בתשובה, הריני נועל דלת לפני כל בעלי תשובה. מה עשה לו הקב"ה? חתר לו חתירה מתחת כסא כבודו, מקום שאין מלאך יכול לשלוט בו, הה"ד ויעתר לו (י"י) (דהי"ב לג: יג). אמר ר' לוי, בערבייא צווחין לעתירה חתירה. ויצבט לה קלי - שחזרה לו מלכותו, הה"ד וישיבהו ירושלם למלכותו (שם). במה השיבו? ר' שמואל [בר' יונה בשם ר' אחא] אמר, ברוח השיבו, כמד"א משיב הרוח. ותאכל ותשבע ותותר. [ותאכל - בעולם הזה. ותשבע - לימות המשיח. ותותר - לעתיד לבא]. ד"א: גושי הלום מדבר במלך המשיח. [גושי הלום] - קריבי למלכות. ואכלת מן הלחם - מלחמה של מלכות. וטבלת פתך בחומץ - אלו הייסורין, והוא מחולל מפשעינו (ישעיה נג: ה). ותשב מצד הקוצרים - שמלכותו עתידה לצוד ממנו לשעה, ואספתי את כל הגוים אל ירושלים [למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים] (זכריה יד: ב). ויצבט לה קלי - שעתידה לחזור לו, והכה ארץ בשבט פיו [וברוח שפתיו ימית רשע] (ישעיה יא: ד). (אומר) [אומרים] למלך המשיח היכן אתה מבקש לדור? והוא אומר להם, הדא צריכא שאלה? על ציון הר קדשי (תהלים ב: ו). ר' ברכייא [בשם ר' לוי] אמר, כגואל הראשון כך גואל השני. מה גואל הראשון נגלה וחזר ונכסה, כך גואל השני. וכמה הוא נכסה מהם? ר' תנחומא אמר, שלשה חדשים, הה"ד ויפגעו את משה ואת אהרן (שמות ה: כ). אף הגואל השני חזר ונכסה מהם. וכמה הוא נכסה מהם? [ר' תנחומא בשם ר' חמא בר' חנינא,] ארבעים וחמשה יום, הה"ד ומעת הוסר התמיד [לתת שקוץ שומם ימים אלף מאתים ותשעים] אשרי המחכה ויגיע [לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה] (דניאל יב: יב - יג). אילין יתירייא מה אינון? ר' יצחק [בן קצרתה משום ר' יונה], אלו מ"ה יום שהוא נכסה מהם, ואותן מ"ה יום קוטפין מלוח ואוכלין, הה"ד הקוטפים מלוח עלי שיח (איוב ל: ד). להיכן הוא מוליכן? מאן דאמר למדבר יהודה, ומאן דאמר למדבר סיחון ועוג. מאן דאמר למדבר יהודה, לכן הנה אנכי מפתה והולכתיה המדבר (הושע ב: טז). ומאן דאמר למדבר סיחון ועוג, עוד אושיבך באהלים כימי מועד (הושע יב: י). מי שהוא מאמין בו ממתין וחיה. ומי שאינו מאמין הולך אצל אומו' העולם והורגין אותו. א"ר יצחק [בר מריון], בסוף הב"ה נגלה עליהם ומוריד להם את המן, ואין כל חדש תחת השמש (קהלת א: ט). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 7 | null | null | ד"א גושי הלום מדבר ברות. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 8 | null | null | גושי הלום [קרובי להכא]. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 9 | null | null | ואכלת [מן] הלחם מלחמה של קוצרים. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 10 | null | null | וטבלת פתך בחומץ שכן דרך הקוצרים להיות טובלין פתן בחומץ. [א"ר יוחנן, מכאן שמוציאין מיני חומצנין לגרנות]. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 11 | null | null | ותשב מצד הקוצרים ממש. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 12 | null | null | ויצבט לה קלי חליל זעיר בשתי אצבעותיו. אמ' ר' יצחק, אשתמע מינה תרתי: או ברכה שרת בתוך ידיו של אותו צדיק, או ברכה שרתה בתוך מעיה של אותה צדקת. אלא מה כתיב, ותאכל ותשבע ותותר, נראין דברים ששרתה ברכה בתוך מעיה של אותה צדקת. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 5 | 13 | null | null | א"ר יצחק בר מריון, בא הכתוב ללמדך שאם יהא אדם עושה מצוה יהא עושה בלב שלם. שאלו היה ראובן יודע שהב"ה מכתיב לו, וישמע ראובן ויצילהו מידם (בראשית לז: כא), [בכתפו] היה מוליכו לאביו. ואלו היה אהרן יודע שהב"ה מכתיב לו, וגם הנה הוא יוצא לקראתך (שמות ד: יד), בתופים ובמחולות היה יוצא לקראתו. ואלו היה בעז יודע שהב"ה מכתיב לו, ויצבט לה קלי, עגלים פטומין היה מאכילה. ר' כהן ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר, לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביא כותבה. ועכשיו עושה, מי כותבה? אליהו ומלך המשיח, והב"ה חותם על ידיהם, הה"ד אז נדברו [יראי י"י] איש אל רעהו [ויקשב י"י וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי י"י ולחושבי שמו] (מלאכי ג: טז). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 6 | 0 | null | null | ותקם ללקט [ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה] (רות ב: טו) | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 6 | 1 | null | null | וגם שול תשולו לה [מן הצבתים ועזבתם] (רות ב: טז). ר' יוחנן הוה מבדר סלעין כדי לזכות בהן שמעון [בר בא]. רבינו הוה מפקיר גרישין כדי לזכות בהן ר' שמעון בן חלפתא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 7 | 0 | null | null | ותלקט בשדה עד הערב [ותחבוט את אשר לקטה ויהי כאיפה שעורים] (רות ב: יז) וכמה היא האיפה? ר' יוחנן אמ', שלש סאים, [דתנינן: האיפה שלש סאין]. ותשא ותבא העיר [ותרא חמותה את אשר לקטה ותתן לה את אשר הותירה משבעה] (רות ב: יח) הותירה מן הברכה מעין טובה שנתן לה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 8 | 0 | null | null | ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום (רות ב: יט) תני בשם ר' יהושע, יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית. שכן רות אמרה לנעמי שם האיש אשר עשיתי עמו [אשר עשה עמי אין כתיב כאן אלא אשר עשיתי עמו], הרבה פעולות והרבה טובות עשיתי עמו בשביל פרוסה שנתן לי. א"ר כהן, הוא יען (ויקרא כו: מג) הוא עני. א"ר שילא, האביון (דברים טו: ט) הזה, הב הונך ביה. א"ר נחמן, כתוב כי בגלל הדבר הזה (שם: י), גלגל הוא שחוזר בעולם. הדין עלמא דמי לגלגל אינטיליא, דמתמלי מתרוקן ודמתרוקן מתמלי. בר קפרא אמר, אין לך אדם שאינו בא למדה זאת, אם לא הוא בנו, ואם לא בנו בן בנו. תני ר' אלעזר בן יעקב, נקמתן של אומות העולם ביד ישראל ונקמתן של ישראל ביד ענייהן. נקמתן של אומות העולם ביד ישראל, ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל (יחזקאל כה: יד). נקמתן של ישראל ביד ענייהן, שנא' וקרא עליך אל י"י והיה בך חטא (דברים טו: ט). אמ' ר' אבין, העני הזה עומד על פתחך והקב"ה עומד על ימינו. אם נתת לו, זה שהוא עומד על ימינו מברכך. ואם לאו הוא עתיד ליפרע מאותו האיש, הה"ד כי יעמוד לימין אביון (תהלים קט: לא). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 8 | 1 | null | null | ר' אבהו בשם ר' אליעזר אמר, צריכין להחזיק טובה לרמאים שבהם. דילמא: ר' יוחנן ור' שמעון בן לקי' הוון נחתין למסחי בהדין נימוסין דטבריא. פגע בהון חד מסכן. אמר להון, זכון בי. אמרין ליה, כד נפקינן אנן זכינן בך. נפקין ואשכחין יתיה מית. אמרין, הואיל ולא זכינן בחייו ניטפל ביה במיתותיה. כד מטפיין מסחיין ליה, אשכחון גביה חד כיס דדינרין. אמרין, יאות א"ר אבהו, צריכין אנו להחזיק טובה לרמאים, שאלמלא כן, כיון שהיה א' מהם תובע צדקה ואינו נותן לו, מיד הוא עונשו למיתה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 9 | 0 | null | null | ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא לי"י אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים (רות ב: כ) [את החיים -] שזן ופרנס את החיים. ואת המתים - שנטפלתם בהם בתכריכיהם. ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש אמר ר' שמואל בר נחמן, בעז גדול הדור, והאשה עושה אותה קרובה קרוב לנו האיש. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 10 | 0 | null | null | ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין (רות ב: כא) א"ר חנן בן לוי, בודאי מואביה היא. הוא אומר, וכה תדבקין עם נערותי (רות ב: ח) והיא אמרה, עם הנערים אשר לי תדבקין. [ואף נעמי אמרה ברוח הקדש,] ותאמר נעמי אל רות כלתה [טוב בתי כי תצאי עם נערותיו] (רות ב: כב) ותדבק בנערות בעז [ללקט עד כלות קציר השעורים וקציר החטים] (רות ב: כג) א"ר שמואל [בר נחמן], מתחלת קציר שעורים עד כלות קציר החטים, שלשה חדשים. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 10 | 1 | null | null | ותשב אל חמותה ותאמר לה נעמי [חמותה] בתי הלא אבקש לך מנוח (רות ג: א) מכאן שאין לאשה מנוח אלא בבית בעלה. ואין לאיש מנוח אלא באשתו, ועתה הלא בעז מודעתנו (רות ג: ב). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 11 | 0 | null | null | ורחצת וסכת (רות ג: ג) [ורחצת -] מטנופת ע"ז שלך. וסכת - במצות ובמעשים טובים. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 11 | 1 | null | null | ושמת שמלותיך עליך וכי ערומה היתה? [אלא] אלו בגדי שבתה. מכאן א"ר חנינא, צריך לאדם שיהיו לו שתי עטיפים, אחת של חול ואחת של שבת. כד דרשא ר' שמלאי בצבורא, בכון חברייא לקבליה. אמרו, כעטיפתינו בחול כך עטיפתינו בשבת. אמר להם, צריכין אנו לשנות. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 11 | 2 | null | null | וירדת הגרן וירדתי כתב. אמרה לה, זכותי תחת עמך. ד"א: וירדת הגורן. מכאן שאין עושין גרנות אלא בנמוך שבעיר. דילמא: ר' שמעון בן חלפתא זבן מר' חייא חד חקל. אמר ליה, ברבי כמה עבדא? אמר ליה, מאה כורין. זרעה ואכלה ועבדא פרא. אמ' ליה, לא כן אמר מרי, דהיא עבדא מאה כורין. אמר ליה, [אין. אמר ליה,] והא עבדת פרא. אמ' ליה, הן אקמיתא אידרא? אמר ליה, בגבוה שבעיר. אמר ליה, ולא כן כתיב וירדת הגרן. אעפ"כ אזיל נפיתא ועבדת שארא. אזל ועבדת שארא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 12 | 0 | null | null | ויהי בשכבו וידעת את המקום (רות ג: ד). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 12 | 1 | null | null | ותאמר אליה כל אשר תאמרי אלי (רות ג: ה) [אלי] קרא ולא כתב. אמרה לה, הדור הזה שטוף בזמה הוא, שמא יבא כלב ויזדווג לי, אעפ"כ כל אשר תאמרי אלי אעשה, עלי לישב את הדברים, ותרד הגרן [ותעש ככל אשר צותה חמותה] (רות ג: ו). | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Ruth Rabbah (Lerner) | https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH001297853/NLI | Midrash Ruth Rabbah, edited by Prof. Meron Bialik Lerner, 1971 | locked | Public Domain | null | he | true | 4 | 13 | 0 | null | null | כתב, אני ידעתי נאם י"י עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו (ירמיה מח: ל) [ר' חנינא בר פפא אמר, תחלת] עבורה של מאב לא היה לשם זנות אלא לשם שמים. כשזנו ישראל בשטים, בדיו לא כן עשו - לשום שמים, אלא לשום זנות. [ר' סימון אמר, תחלת עבורה של מואב לא היה לשם שמים, אלא לשם זנות, שנא' ולא כן] בדיו לא כן עשו - [לא עשו] לשם [שמים], אלא לשם זנות, וישב ישראל בשטים [ויחל העם לזנות אל בנות מואב] (במדבר כה: א). [ר' לוי אמר, אם תחלת עבורה לשם זנות, אף סופה לשם זנות, בדיו לא כן עשו, וישב ישראל בשטים (במדבר שם), ואם תחלת עבורה לשם שמים אף סופה לשם שמים, בדיו לא כן עשו, ותעש ככל אשר צותה חמותה]. ורבנן אמרי, רישא לשם שמים, אמצעיתא לשם זנות, וסופא לשם שמים, ותרד הגרן [ותעש ככל אשר צותה חמותה]. | null | null | null | null | null | null | null | null |