image
imagewidth (px) 46
12.3k
| text
stringlengths 1
103
⌀ |
|---|---|
נאם ייי˙ ואמ׳ הנני מעלה לה ארוכה ומרפא ורפאתים וגליתי להם עתרתר |
|
היר פרשתא |
|
ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים שחורות |
|
כעורב ˙ ראשו זו תורה ˙ ייי קנני ראשית |
|
דרכו ˙ כתם פז ˙ אילו דברי תורה ˙ הנחמדי׳ מזהב ומפז רב ˙ ד׳א׳ ראשו [] |
|
אילו דברים שנאמרו מכאש ˙ כתם פז ˙ שהן חרותין ככתם פז ˙ קווצותיו [] |
|
דא׳ קווצותיו תלתלים אילו קוצי תלתלים ˙ ר׳ ﭏיעזר ור׳ יהושע תלתלי |
|
בהן כעורב האם אינן משחיר ומעריב בהן אין מתערבין בגופו ˙ ר׳ הונא |
|
אל הנער כבר היה שחוט אמרת וי לה לברה דההיא עליבתא אילו לא בא מ׳] |
|
מלאך ואמ׳ לו אל תשלח ידך אל הנער כבר היית׳ שחוט לא הספיקה לגמור |
|
את הדבר עד שיצאת נשמתה שנ׳ ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון [] |
|
בארץ כנען ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה מהיכן בא מהר המורי׳ |
|
כביכול אברהם לא שמח בעולמי ואתם מבקשים לשמוח בעולמי ˙ |
|
אין כת׳ כאן אלא ישמח ישר׳ בעושיו ˙ עתידין ישר׳ לשמוח עם הק׳ב׳ה׳ |
|
אני לא שמחתי בעולמי ואתם מבקשי׳ לשמו׳ בעולמי ˙ שמח ייי במע׳] |
|
כיון שנכנסו להקריב יצאו שרופים ונהפכה שמחתה לאבל אחרי מות שני |
|
בני אהרן ˙ ר׳ אבא בר כהנא פתח לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו [עו׳] |
|
עושה ˙ לשחוק אמרתי מהולל מעורבב הוא השחוק שאומות העולם |
|
מה טיבן של תלמידי חכמי׳ ˙ ד׳א׳ לשחוק אמרתי מהולל הן דגוחנה מערכיב |
|
חדותה מה עבדא ˙ א׳ר׳ פינחס מעשה באחד מגדולי בבל שהיה משיא את |
|
בנו וברביעי עשה סעודה וזימן אתי האורחין ˙ אמ׳ לבנו עלה והבא להן |
|
מה עבידא בטליא ˙ כיון שעלו מצאוהו מת ונחש כרוך על עקיבו ˙ שתק |
|
עד שאכלוושתו ˙ לאחר שאכלו ושתו אמ׳ להן רבותיי למה באתם לומר לו |
|
וראו את ישועת ייי ˙ ממי אירא ויאמר משה אל תיראו ˙ ייי מעוד |
|
חיי ˙ עזי וזמרת יה ˙ ממי אפחד ˙ ת׳ פול עליהם אמתה ופחד ˙ בקרב [ע׳] |
|
עד שמוציא אפיפוסית שלו מתוך פיו הה׳ד׳ אמר ארדוף אוסג ˙ אין כת׳ |
|
כאן אלא ארדף אשיג אחלק ˙ נחלק שלל ˙ אין כת׳ אלא אחלק שלל ˙ |
|
אליק חרבי ˙ אין כת׳ כאן אלא אריק חרבי ˙ אוריק להון מאני זייני ˙ תיר׳ |
|
תירשם ידי אין כת׳ כאן אלא תורישמו מורישני עושרי וכבודי להן ˙ צריי |
|
אני בוטח ˙ ר׳ לוי אמ׳ בסקנטריין שכתבת לי בתורה ייי ילחס לכם ואתם |
|
הפלשתי ˙ הלוך וקרב אל דוד ˙ לאבל את בשרי ˙ לבה אלי ואתנה את [ב׳] |
|
מכאן שאחזתו הארץ ˙ ר׳ יודן אמ׳ שחס על יופיו של דוד ˙ ר׳ ינאי ברי |
|
ד׳ר׳ שמעון ב׳ר׳ ינאי אמ׳ מלמד שנתן הק׳ב׳ה׳ מאתים וארבעים ושמונה |
|
קופלאות של ברזל על מאתים וארבעים ושמונה אברים שבו ˙ והוא [ש׳] |
|
שדוד אמ׳ אל תתן מאויי ייי מאויי רשע תחמי דאתיה לא תתן ליה |
|
צדיי ואויביי לי המה כשלו ונפלו ˙ ותטבע האבן במצחו ויפל |
|
על פניו ארצה ˙ למה נפל על פניו בתחלה אתה דורש שלא יצטער אותו |
|
הפה שחירף ומגדף יטמן בעפר ˙ הה׳ד׳ טמנס בעפר יחד ˙ פניהם חבוש |
|
אתן |
|
וירעבך ˙ ייי מתיר אסורים ˙ מה שאסרתי לך התרתי לך ˙ אסרתי לך חלב [ב׳] |
|
בבהמה ˙ התרתי לך חלב בחיה ˙ אסרתי לך גיד הנשה בבהמה ובחיה התרתי |
|
ר׳ מנחמא ור׳ ביבי ור׳ יוחנן בשם ר׳ נתן נגד מה שאסרתי לך התרתי לך ˙ |
|
השבויה ˙ אסרתי לך אשת אח התרתי לך את היבמה ˙ אסרתי לך אשה את |
|
אל אחותה התרתיה לך לאחר מיתתה ˙ אסרתי לך את הכלאים ˙ התרתי לך |
|
סדין בצינית ˙ אסרתי לך את הדם התדתי לך את הכבד ˙ אסרתי לך את החזיר |
|
מה שאסרתי לך התרתי לך תחת איסור דגים לויתן לויתן דג טהור הוא לויתן |
|
זה יצרת לשחק בו ˙ תחת איסור עופות זיז וזיז שדי עמדי ˙ א׳ר׳ יהודה ב׳ר׳] |
|
ג חמה הה׳ד׳ המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן ˙ למה נקרא שמו זיז |
|
והיא אוכלת ˙ הה׳ד׳ כי בול הריס ישאו לו ˙ ר׳ יהושע בן לוי אמ׳ בהמה |
|
לאכילתן של צדיקים לעתיד לבא הה׳ד׳ והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור |
|
אלף הרים ואלף הרים מגדלי׳ כל מיני חיות והיא אוכלת מה טעמיה וכל |
|
חית השדה ישחקו שם ˙ אפשר לומ׳ כן אית בעיר אכיל בעיר ˙ א׳ר׳ תנחומ׳ |
|
גדולים מעשה ﭏהינו משונין הן מעשה ידיו של הק׳ב׳ה׳ ומהיכן היא [ש׳] |
|
שותה ˙ ר׳ יוחנן וריש לקיש ˙ ר׳ יוחנן אמ׳ כל מה שהוא יורד ומכניס שנים |
|
של יוצר שגנב נוצר היוצר שלו עמד רבו עליה ועשה בה כלי והניחה במקומו |
|
קד מנזרר |
|
תהיו ˙ ויגבה ייי צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש |
|
שהוא עושה מדת הדיו ברשעים ואית ליה שיתא קראיי ונודעתי בם כ׳] |
|
כאשר אשפטך ˙ נודע ייי משפט עשה ˙ וידעו הגוים כי אני ייי בהקדשי בך |
|
לעיניהם למען דעת כל עמי הארץ את יד ייי כי חזקה היא ˙ והתגדלתי [ה] |
|
ואתה מרום ואתה מרים ולעולם ידך העליונה למלך ולעולם בשר ודם שיושב |
|
ודן בשעה שהוא נותן דמים הכל מקלסין אותו בשעה שהוא נותן ספק לא הכל |
|
מרננין אחריו למה שיש שטף בדינו אבל הק׳ב׳ה׳ אינו כן אלא על מידת הדין |
|
חסד אתה עושה עמי אשירה ˙ אם משפט אתה עושה אשירה ˙ בין כךובין |
|
הק׳ב׳ה׳ רבון העולמים אם את בא עמי במדת הטוב אהלל דבר הה׳ד׳ צרה ויגון |
|
null |
|
עושה בארץ סליק שכינתך מביניהם הה׳ד׳ רומה עול שמים ﭏהים אבל |
|
דורו של אחאב עובדי ע׳ז׳ ועל ידי שלא היה בהם דלוטריא יוצאין למלחמ׳ |
|
לחם ˙ אלא מלמד שהיו המים קשין עליו להביא יותר מן הלחם ﭏיהו עומד |
|
מבחוץ לא כבו מבפנים מעשה באחד שהניח גחלים בוערות בתג ˙ ו [ומ׳] |
|
ומצאן בוערות בעסח ˙ א׳ר׳ שמוﭏ בר נחמן אמרו לו לנחש מפני מה |
|
לו מפני מה את מהלך ולשונך שותות ˙ אמ׳ להן הוא גרם לי אמרו לו וכי |
|
מה הנייה יש לך ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל ˙ אמ׳ להון ואם לא |
|
שאמרו שאול שקבלו אחימלך שנאמ׳ עליו ולאבנר למה נהרג אבנר |
|
ר׳ יהו שע בן לוי אמ׳ על שעשה על דמס של נערים שחוק הה׳ד׳ |
|
ויפלו יחדו ˙ ר׳ ישמעﭏ בר נחמן אמ׳ על שד ידי שהקדים שמו [ז] |
|
מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודיענו ויאמרו לא יראה יייי ולא יבין ﭏה |
|
שעשיתה עם נח בתיבה בהרריﭏ הה׳ד׳ צרקתך כהררי ﭏ אבל ייסורין [שחב׳] |
|
לכל שעמו הה׳ד׳ ויזכור ﭏהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו |
|
בתיבה ˙ ר׳ יהושע בן לוי אזל לרומי חזא עמודיא דשישא מכסן בדפוטיא [] |
|
פי׳ מכסה של משי מן הצינה כדי שלא יקרשו ומן השרב כדי שלא יבקע [ו׳] |
|
עביד קרבא עמנא ונצחתנן הא בזו בריאת אמרו אלכסנדרום מקדון עביד |
|
אמרו אל כסנדרוס מקדון עבד קרבא עם נשיא ונצחוה ˙ ולא עוד אלא לית את |
|
נשיא על למרנפנא למדינתא אוחרי הוה שמה אפרקי נפקון לאפיה בגורומין |
|
דדהב ברימונין דדהב ובלחם דדהב ˙ אמ׳ להון לית לכון לחם למיכל אלא הדין דהב |
|
אמרון ליה ואת לא הוה לך לחם למיכל עד דאתית לגבן אמ׳ להון לא אתית |
|
אמ׳ ליה חד מינהון מרי מלכא הדין גברא זבין לי חד עחית אשכחית ביה |
|
אנא פחית וכל מה דאית ביה זבינית ליה אמ׳ ליה לדין אית לך בר ˙ אמ׳ ליה אין |
|
פלי זב ורומה א בפמרו |
|
כבלא |
|
ומר |
|
לא תהא קלה בעיניך מצות העומר ˙ ירש אברהם אבינו את הארץ ˙ ההד] |
|
ואתה את בריתי תשמור ˙ ר׳ שמעו׳ בן לקיש אמ׳ לא תהא קלה בעיניך מצות |
|
העומר שבזכות מצות העומר שלום נעשה בין איש לאשתו ˙ הה׳ד׳ והביא |
|
האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירית האיפה קמח |
|
טעונה תנופה בזכות קמח שעורים נעשה שלום בין איש לאשתו ˙ ר׳ אבהו |
|
אמ׳ לה ור׳ יהושע בן לוי ור׳ שמוﭏ בר נחמן ורבנו ˙ ר׳ יהושע בן לוי אמ׳ עמדה |
|
להן בימי גדעון דכת׳ ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר חלום |
|
חלמתי והנה צליל לחם שעורים מתהפך במחנה מדין ˙ מהו צליל ˙ ר׳ לוי אמ׳ |
|
צלול כת׳ שהיה הדור ההוא צלול עליהן מן צדיקים ובזכות מה נגאלו בזכות |