language
stringclasses 1
value | title
stringlengths 3
110
| versionSource
stringclasses 882
values | versionTitle
stringlengths 1
124
| status
stringclasses 1
value | license
stringclasses 7
values | versionTitleInHebrew
stringclasses 509
values | actualLanguage
stringclasses 1
value | isBaseText
bool 1
class | level_1_index
float64 0
2.34k
⌀ | level_2_index
float64 0
2.73k
⌀ | level_3_index
float64 0
170
⌀ | level_4_index
float64 0
137
⌀ | level_5_index
float64 | text
stringlengths 0
1.28M
| versionNotes
stringclasses 26
values | versionNotesInHebrew
stringclasses 22
values | method
stringclasses 1
value | digitizedBySefaria
float64 0
1
⌀ | heversionSource
stringclasses 2
values | priority
float64 0.5
7
⌀ | shortVersionTitle
stringclasses 7
values | purchaseInformationImage
stringclasses 151
values | purchaseInformationURL
stringclasses 106
values |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 74 | 2 | null | null | null | ואע"ג דאמרינן הא דרב יוסף לא שכיחא לא דחי' ואמרו ליתא לדרב יוסף מכלל דמודו דאיתה ולא קשרו אלא משום דלא שכיחא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 74 | 3 | null | null | null | גם בפסקי הגאוני' ראיתי כתוב והלכתא כרב יוסף גם בעל הלכות גדולות כתב והלכתא כרב יוסף. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 74 | 4 | null | null | null | וקשיא לי להאי פיסקא טובא חדא דמאי דקאמר ר' יוחנן הטוען טענת גנב באבידה משלם תשלומי כפל סתם קאמר כל גנב שבעולם ומאי דמוקי לה רב יוסף בליסטי' מזויין שנוייא הוא וליתא למיסמך עליה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 74 | 5 | null | null | null | ותו מדאמרינן בפרק השותפין ובפרק יש נוחלין ובפ' מי שמת והלכתא כרב יוסף בשדה קנין ומחצ' שמע מינה דוקא בהני תלת הויא הלכה כרב יוסף אבל בכל דוכתא הויא הלכה כרבה דאם איתא אמאי לא מנייה להא נמי בהדי הנך אלא לאו שמע מינה הכא נמי הלכה כרבה והראיה שהביא רבי' חננאל אינה נראה לי דאטו מי פליג רבה על רב יוסף דאית ליה ההיא תנא דלא מחיי' למיתב ריפתא לעני משום דהוא עסוק במצוה לא פליג עליה אלא דלא חשיבא ליה ההיא הנאה לשווייה כשומר שכר. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 74 | 6 | null | null | null | והראיה שהביא רבי' יצחק ממאן דאמרי' דכולי עלמא אית להו דרב יוסף עיין שם בקונטריסים ותראה שם פירוש מבואר שפירשתי דהש"ס נמי מפרש מילתיה אליבא דכולי עלמא ולא איצטריך תלמודא אלא במילתיה דרב יוסף אבל מילתיה דרבה פשיטא ליה דאתיא אליבא דכולי עלמא ואין הוכחה משם כלל דסבירא ליה לתלמודא כרב יוסף אלא כרבה מדפסק תלמודא הלכה כרב יוסף בשדה קנין ומחצה מוכח דבכולהו סבירא ליה כרבה וכך כתב רבינו אלחנן זצוק"ל הלכה כרבה דליסטים מזויין גזלן הוא ודר' יוחנן ראיה גדולה דשומר אבידה כשומר חנם דמי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 75 | 0 | null | null | null | גרסינן בפרק החובל אלא כי עבדינן שליחותייהו במילתא דשכיחא ואית בה חסרון כיס וכו' עד כי קאמר רבא בשן ועבד דמועדין מתחלתן נינהו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 75 | 1 | null | null | null | כתב רבינו חננאל זצוק"ל כל שהוא ביוצא בשן ורגל גובין אותו בבבל כגון אבות נזיקין דשור בשן ורגל ובור במבעה והבער ושאר אבות דרבי חייא ודרבי אושעיא וכגון ארבע שומרים ורפוי ושבת וגזלן וגנב בקרן ועדים זוממים והמסור אע"ג דדיבור אחד בעלמא הני כולהו וכיוצא בהן דאינון נזקי ממון גובין בבבל ואפילו דינא גובין בבבל כרפרם דכפייה לרב אשי ואגבי בדינ' דגרמיה כי כשורא לצילמי ובההוא דאחזי כריא דחיטי וחייביה רב נחמן ואמר רבא ואם הראה מעצמו כמי שנשא ונתן דמי והנה דן רב נחמן בדיבורא ואחזויי וכל שכן ביותר מזה וכן נזקי בהמה לאדם כגון ההוא ברחא דאכליה ללישא איחבל ומות וחמרא דאכל לנהמא ופלסיה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 75 | 2 | null | null | null | וכיוצא בהן שהן נזקי בהמה בבהמה כולן מגבינן להו בבבל וקרן אין גובין בבבל לפי שהוא תם וקיימא לן פלגא נזקא קנסא ומועד הא אמר רבא אי תפס לא מפקינן מיניה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 75 | 3 | null | null | null | ורב צמח גאון זצוק"ל כתב בתשובותיו ושכתבתם אמרו חכמים אין דנין דיני קנסות בבבל ולא גזילות וחבלות וכל שכן בשא' ארצות החובל בחברו בזמן הזה כגון צרם באזנו קטע ראש חוטמו או אחד מראשי איברים מה יעשה באותו הנחבל. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 75 | 4 | null | null | null | גזילות מיהא כבר אנו גובין בין בבבל בין בשאר ארצות בכל בתי דיני ישראל אבל קנסות וחבלות אם קדם נחבל ותפש מן החובל שיעור מה שקבל בו מה שתפס תפס ואין אדם בעולם שיכול להוציא ממנו שכך אמרו חכמים בההיא תורתא דאלס ידא דינוקא לא צריכא דקדם ותפס. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 75 | 5 | null | null | null | ואם טוען אותו נחבל בבית דין ואומר שלחוהו עמי לזה שחבל בי לארץ ישראל שדנים שם דיני קנסות וחבלות משלחין אותו לארץ ישראל ואם אינו הולך עמו מנדין אותו שכך אמרו חכמים והשתא דאמרת פלגא נזקא קנסא האי כלבא דאכל אימרי וכו' וכך מנהג בשתי ישיבות שכל מי שחובל בחברו או בעינו או בשינו או באחד מכל ראשי איבריו אע"פ שאין פוסקין עליו דין לשלם לו דמי נזקו ודאי ודמי עינו ודאי אבל מנדין אותו עד שמפייס אותו בין מעט בין מרובה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 75 | 6 | null | null | null | וכך כתב גם מר חנניה גאון זצוק"ל וששאלתם אלו נערות שיש להם קנס מהו להגבותם כדי שלא יהא חוטא נשכר כלל זה אמרו חכמים אין מגבין קנסיות בבבל אלא בארץ ישראל ובסנהדרי קטנה של עשרים ושלשה אלא משום שלא יהא חוטא נשכר ולא יהיו בני ישראל פרוצים בנזיקי' שכיון שהן יודעין שאין מגבין חבלות בבבל שולחין יד זה בזה נהגו חכמים אחרונים לנדותו עד שהוא מפייסו בממון או שירב' עליו רעים ומעשה באחד שהפיל שינו של חברו ונידהו רב יצחק גאון זצוק"ל ואמר לו דבר קצוב אין אני חותך עליך אלא לך ופייסהו בממון או בדברים ועכשיו כל דיני קנסות בטלו ומנהג שהנהיגו אדונינו מר רב יצחק גאון כך אנו נוהגין. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 76 | 0 | null | null | null | גרסינן בפרק מצות חליצה אמר אמימר האי מאן דמסגי אליחתא בכרעיה לא יחלוץ אמר רבינו חננאל זצוק"ל יש מי שאומרים לית הלכתא כאמימר ומדקאמר רב אשי למאי דאמר אמימר מכלל דאיהו לא סבירא ליה ותנן נמי מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה מן הארכובה ולמעלה חליצתה פסולה ורמינן עלה רגלי' פרט לבעלי קבין כלומר מי שאין לו רגל פטור מלעלות ברגל ואע"פ שקיימת ארכובתו. ופריק שאני הכא דכתי' מעל רגלו ושוקו הוא שעל רגלו ובא מעל רגלו לרבות מן הארכובה ולמטה. והביא דברי הגאון שכת' מכדי אם נקטע' רגלו חליצתה מן השוק ולמטה מן הארכובה כשירה כל שכן מי שרגלו קיימת והשבה. ומפני מה אמר אמימר מאן דמסגי אליחתא דכרעיה חליצתו פסולה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 76 | 1 | null | null | null | ושמענו פירוקא אהאי טעמא דמאי דצריך למיתרצי כרעי' משום דבעי' חליצה מעל רגלו וכיון דההיא דמסגי על ליחתא לא יכיל למיתרץ לכרעיה ולא תריצה הוה ליה כמי שאינו ראוי לבילה שבילה מעכבת בו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 76 | 2 | null | null | null | אבל היכא דהוו תריצן כרעיה מעיקרא ואי לא הוו פסיקן הוה יכיל למיתרצינון אע"ג דאיפסיקן חלוץ למטה מן הארכובה דהוי ראוי לבילה שאין הבילה מעכבת בה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 76 | 3 | null | null | null | ואינו נראה לי האי תירוצ' דכיון שנקטעה רגלו גם זה אינו ראוי לתרצו וכל שכן הוא ואין ראוי לבילה קרינן ביה ולא הוי מתכשר משום האי טעמא אלא מאן דאית כרע' תריצא ולא תרצית אבל האי דלית ליה כלל אין ראוי הוי ורבינו יצחק זצוק"ל אמר איכא מאן דאמר לית הלכתא כאמימר דמדאמר רב אשי למאי דאמר אמימר מכלל דאיהו לא סבירא ליה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 76 | 4 | null | null | null | ועוד דהא תנן מן הארכובה למטה חליצתה כשרה ואנן לא סבירא לן הכי דאי איתא להא סברא הוה ליה מפלג אמתני' וליכא למימר דפליג אמימר אמתניתין ועוד אי פליג אמתניתין הוה מותבינן ליה תיובת' מינה ומדלא מותבי עליה מינה שמע מינה דמתניתין טעמא לחוד ואמימר טעמא לחוד דסביר' ליה לאמימר דבעי לתרוצי לכרעיה אארעא וחליץ כדקאמר בהדיא האי מאן דחליץ צריך למדחפיה לכרעי' והאי מאן דמסגי אליחתא דכרעי' לא מצי לתרוצי לכרעיה על ארע' הלכך לא חליץ ומתני' דקתני מן הארכובה ולמטה חליצתה כשרה לאו כגון דנקטעה רגלו אלא כגון שקשר רצועות הסנדל למטה מן הארכובה וכיון שהתירתן היבמה משום מעל רגלו קרינא ביה והכי גרסינן בירוש' מתניתא בקשור מן הארכובה ולמטה וגרסי' נמי התם עיקר חליצה בהתרת רצועות וכיון דהתירתן מעל שוקו מקום חליצה הוא דמעל רגלו אמר רחמנא ושוקו מעל רגלו הוא הלכך לא קשיא לאמימר דמתניתין טעמא לחוד ודאמימר טעמא לחוד וליכא בין דיליה למתניתין פלוגתא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 76 | 5 | null | null | null | ואינו נראה לי דמדמקשינן בגמרא ורמינהי פרט לבעלי קבים שמע מינה דלגבי חליצה מכשירינן לבעלי קבים ואע"פ שנקטעה רגלו והירושלמי דפריש בקושר ההוא נמי עיקר הוא דכיון דהתרת רצועות מעכבת בעינן שלא תתירם מן הארכובה ולמעלה אבל הוא הדין נמי אם נקטעה רגלו מן הארכובה ולמעלה פסולה מן הארכובה ולמטה כשרה דלא שמעי' מירוש' דפסיל בנקטעה רגלו ואפילו אי הוה שמעי' ליה הוא פלוגתא בין הירושלמי לבבלי ואנן כל היכא דאיכא פלוגתא בנייהו אבבלי סמכינן ותלמודא דידן דאייתי מילתא דאמימר והוא פריש מתניתין בנקטעה רגלו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 76 | 6 | null | null | null | ותירוץ קושיא זו נראה לי כדפריש המורה ואע"ג דתנן מן הארכובה ולמטה כשרה התם הוא דכי נחתך דגם קם ליה שוק ורחמנא אמר מעל רגלו דהיינו שוק אבל האי לאו רגלו הוא וזה הפתרון הוא נכון שאינה דומה חליצה השוק של קיטע לחליצה מי שרגלו הפוכה דכי נקטעה רגלו ונשארה שוקו השוק במקום רגלו עומדת דכתיב מעל רגלו אבל מיהו היכא דלא נקטעה רגלו לא הוכשרה השוק לחליצה שאם היתה רגלו מגולה שוקו נעולה ואין חליצתה חליצה וזו שרגלו הפוכה חליצה בשוק לא מהניא דהא איכא רגל וברגל נמי לא מהניא דלאו רגל מיקרייא מפני שהיא הפוכה הלכך לית ליה תקנתא וחליצתו פסולה ולא דמי לקיטע שחולץ בשוקו ונועל את שוקו בין מן הצדדי' בין מלמט' כמין רגל ורחים על ראש שוקו וכיון דרחמנא מכשרה הויא חליצה מעליא אבל מי שרגלו הפוכה כיון שאין רגלו ככל אדם אין זו נעילה יפה דתיהוי חליצה כשרה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 0 | null | null | null | גרסינן בסיפרא פרשת ויקרא דבר אל בני ישראל וסמך בני ישראל סומכים ואין בנות ישראל סומכות רבי יוסי ורבי שמעון אומרים נשים סומכות רשות. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 1 | null | null | null | אמר רבי יוסי אמר לי אבא אלעזר פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והוציאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים ושחטנוהו ולא מפני שיש סמיכה בנשים אלא כדי לעשות נחת רוח לנשים פירוש בהא קא קמיפלגי דתנא קמא סבר כיון דאין סמיכ' בנשים ולא הוזהרו עליה אין מניחין אותן לסמוך משום דקא עבר בבל תוסיף ורבי יוסי ורבי שמעון אומרים אע"ג דאין חייבות אם רוצות לסמוך הרשות בידן ואין כאן משום בל תוסיף והכי נמי אמרינן במסכת ראש השנה אין מעכבין את התינוקות מלתקוע ביום הא נשים מעכבין והא תניא אין מעכבין לא את הנשים ולא את התינוקות מלתקוע. אמר אביי לא קשיא הא רבי יהודה והא רבי יוסי ורבי שמעון דתניא דבר אל בני ישראל וכו'. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 2 | null | null | null | פירוש תקיעת שופר ביום טוב אין בה איסור כדאמרינן יצא תקיעת שופר ורדיית הפת שאין בה אלא חכמה ואינה מלאכה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 3 | null | null | null | ואין מעכבין הנשים אלא משום בל תוסיף ורבי שמעון ורבי יוסי מתירין שאינה אלא רשות ואין שם משום בל תוסיף והכי נמי אמרינן בפרק המוצא תפילין דמיכל בת שאול היתה מנחת תפילין ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בידן חכמים ומוקמינן לה כרבי [יוסי] ורבי שמעון דאמרי נשים סומכות רשות אבל לרבי יהודה דהיא תנא קמא דסיפרא כדאמרי' סתם סיפרא רבי יהודה היה אוסר האשה להניח תפילין או לעלות לרגל וכן היו חולקין בכל מצות עשה שהזמן גרמא שרבי יהודה אוסר הנשים לעשות אותן משום בל תוסיף ורבי יוסי ורבי שמעון מתירין. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 4 | null | null | null | ומסתברא דהלכתא כר' יוסי דנימוקו עמו וכל שכן דרבי שמעון קאי כותיה ואין דבריו של אחד במקום שנים. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 5 | null | null | null | ומה שנהגו עכשיו הנשים ליטול את הלולב אין איסור ברכה. אלא שאם יברכו עליו הויא לה ברכה לבטלה וקא עברי בבל תוסיף כיון שהן מברכות עליו אקב"ו דעד כאן לא שריא רבי יוסי אלא משום רשות ולא משום חובה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 6 | null | null | null | וראיתי שכתב רבינו תם זצוק"ל נשים מותרות לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא וליכא משום לא תשא את שם זה המברך ברכה שאינה צריכה דהאי דרשה דרבנן היא ואסמכתא היא דהא אמרינן ספק קרא אמת ויציב ספק לא קרא חוזר וקורא ואי דאוריי' היא הא דחי מספיקא לאו דלא תשא אלא ודאי דרבנן היא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 7 | null | null | null | ומהא דאמרינן הכל עולין למנין שבעה אפילו עבד אפילו אשה אין להביא ראיה להתיר נשים בשא' ברכות דהא ברכת התורה דמלפניה ומלאחריה לאו משום מצות תלמוד תורה היא שאפי' בירך ברכת הערב נא או באהבה רבה חוזר ומברך לחיבת התורה שלשה ארבעה חמשה ששה שבעה תדע שהרי כהן במקום שאין לוי מברך וקורא וחוזר ומברך וקורא אלמא מהכא יש ללמוד דאמרינן נשים סומכות רשות ומיכל בת שאול היתה מנחת תפילין ולא מיחו בידה חכמי' ואשתו של יונה היתה עולה לרגל ומיכל היתה מברכת אע"ג דפטורה ודמי לברכה שאינה צריכה ואשתו של יונה היתה מביאה עולת נדבה במקום עולת ראיה דאי משום עליית רגל לחודה ליכא קפידא אי לא מחייבה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 8 | null | null | null | ורבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי דאמר נשים סומכות רשות. ואם תאמר הא איכא סתמא במתניתין ומחלוקת בברייתא דתנן אין מעכבין את התינוקות מלתקוע האנשים מעכבין והאי פלוגתא דרבי יוסי ברייתא היא יש לך להשיב דלית הלכתא כי סתמא דמעשה דמיכל ודהוציאונוהו לעזרת נשים דבר גדול הוא ותו דאמר רב יוסף בפרק החובל מעיקרא כל דאמר לי הלכה סומא פטור מן המצות עבידנא יומא טבא לרבנן דלא מיפקידנא ועבידנא ואי קים לן בסתמא מאי יומא טבא עביד הרי לא היה מברך שום ברכה לא על ציצית ותפילין שופר ולולב וסוכה ומקרא מגילה וקידוש והבדלה ותפילות בין בחול בין בשבת בימים טובים ובראש השנה וביום הכפורים ולא שום ברכה ולא קורא קריאת שמע בברכותיה שחרית וערבית והאי דבעי למיהוי חסידא לקיים מילי דברכו' והוא לא מצי לקיומי ומאי יומא טבא הוה ליה למעבד ועוד דאמרינן בערבי פסחים אמר רב אחא בר יעקב סומא פטור מלומר הגדה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 9 | null | null | null | ומקשינן והא אמר רבינא אמר לי מרימר שאלתינהו לדבי רב ששת ודבי רב יוסף מאן אמר הגדה בי רב ששת ורב יוסף ואמרו לי רב ששת ורב יוסף אלמא מחוייבין הם דאי לא מחייבי לא פטר אחריני. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 10 | null | null | null | ומשני קסברי רב ששת ורב יוסף מצה בזמן הזה דרבנן ואתי רשות דנשים מברכו' רשות וסומין מברכין רשות ופטרי מצה דרבנן שמע מינה כיון דמברכי רב ששת ורב יוסף לעצמן לא פריך תלמודא אלא מדמוציאין אחריני ודאי פשיטא דמותר ופטרי דרבנן דקיימא לן כרבי יוסי ולא כסתמא דאין מעכבין ומשום הכי מותר לתקוע להן ולברך דכי היכי דמברכינן דרשותן מוציא את אחרים מדרבנן הכי נמי במילי דרבנן מפקי' להו ומתעסקינן בהן לעשות להן נחת רוח. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 11 | null | null | null | ואינן נראין לי דברים הללו שאם היתה הקפידה בעבור ברכה לבטלה אז היו כל ראיותיו נכוחות דבודאי ברכה לבטלה לא אסירא אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא כדאמר מר ומן הסומין היתה ראיה גדולה לנשים אלא שהקפדה אינה אלא משום בל תוסיף דרבי יהודה סבר בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות וכיון שהבורא פטרן מן הסמיכה אילו יסמכו קא עברן בבל תוסיף ורבי יוסי ורבי שמעון סברי נשים סומכו' רשות דודאי אילו מכוין לשם חובה הוו עברי בבל תוסיף שאין איסור בל תוסיף אלא במתכונין לעשות מצוה ורבי יהודה סבר אע"ג דלשם רשות קא עבדן איכא בל תוסיף דבל תוסיף לא בעו כונה וכדאמרינן בריש פרק המוצא תפילין דתנן התם המוצא תפילין מכניסן זוג זוג רבן גמליאל אומר שנים שנים ומוקמינן התם טעמא דרבן גמליאל כדרב שמואל בר רב יצחק דאמר מקום יש בראש שראוי להניח שתי תפילין. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 12 | null | null | null | ואמרינן התם לימא בדרב שמואל בר רב יצחק קא מפלגי תנא קמא לית ליה דרב שמואל בר רב יצחק ורבן גמליאל אית ליה. לא דכולי עלמא אית ליה דרב שמואל בר רב יצחק והכא בשבת זמן תפילין קא מפלגי תנא קמא סבר שבת זמן תפילין הוא פירוש ואם ישים ב' תפילין קא עבר בבל תוסיף. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 13 | null | null | null | ורבן גמליאל סבר שבת לאו זמן תפילין הוא פירוש והלכך ליכא משום בל תוסיף דדמי לישן בשמיני בסוכ' ורשאי להכניס שנים שתכשיט הוא לו וכדרב שמואל בר רב יצחק ואיבעית אימא דכולי עלמא שבת זמן תפילין הוא והכא בלצאת בעי כונה קא מפלגי מר סבר דלצאת בעו כונה ומר סבר לא בעו כונה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 14 | null | null | null | פי' דרבן גמליאל סבר לצאת בעו כונה וכיון דלא מכוין לשם מצוה כי אם להצניען ליכא משום בל תוסיף ותנא קמא סבר לא בעי כונה וכך הוא שאינו מתכוין כמתכוין. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 15 | null | null | null | ואיבעית אימא דכולי עלמא לצאת לא בעי כונה והכא בלעבור משום בל תוסיף קא מפלגי מר סבר לעבור עליו משום בל תוסיף לא בעי כונה ומר סבר בעי כונה ובהדין פלוגתא פליגי הכא רבי יהוד' ורבי יוסי דרבי יוסי סבר נשים סומכות רשות דכיון דלא מכונין לשם חובה אלא לשם נחת רוח בעלמא ליכא משום בל תוסיף ורבי יהודה סבר כך הוא שאינו מתכוין כמתכוין ואיכא משום בל תוסיף ועד כאן לא שרי רבי יוסי אלא משום רשות אבל אי מתכוין לשם חובה מודה דאסור משום בל תוסיף והלכך אם יברכו עליהן אקב"ו לא נמצא שעושות לשם חובה ולשם מצוה ואיכא תרתי לריעותא חדא דקא עברן בבל תוסיף ועוד שמברכות ברכה לבטלה שאף מדרבנן לא נצטוו שאין כח לחכמים לבטל לאו דלא תוסיף. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 16 | null | null | null | ואין להביא ראיה מן הסומין דאע"ג דרבי יהודה פטר את הסומא מכל מצות האמורות בתורה מדרבנן חיובי מיחייב משום דלא עבר בבל תוסיף דהא לא מיפקד הוא בבל תוסיף וכיון שאין כאן איסור בל תוסיף מצו רבנן שפיר לחיובי' וכיון דחייב מדרבנן בודאי כי הוא מברך על כל המצות וכיוצא בסומא כמו קטן שהגי' לחינוך דאע"ג דפטור מדאורייתא הוא חייב מדרבנן בכל המצות ומברך עליהם כגדול ויש כח בחכמי' לחייבו משום דלא יעבור בבל תוסיף דהא לאו בר הכי הוא אבל נשים דאי מחייבי להו רבנן עברן בבל תוסיף דהא מיפקדן בכל לאוין שבתורה כאנשים אין כח בהן לחייבן ולעקו' דברי תורה נמצא שאם ברכו על מצות עשה שהזמן גרמא שהן עוברי' בבל תוסיף ומברכות ברכה לבטלה שלא צוה אותן לא הבורא ולא חכמי' וסומא בהגדה ודאי הויא תיובתא דמדקא פטר לי' רב אחא בר יעקב מלומר הגדה משום דכתיב בעבור זה ש"מ דבכל התורה מיחייב לי' ולית ליה דרבי יהודה דאמר סומ' פטור מכל המצות האמורות בתור' ומיפקיד הוא בבל תוסיף ואי אמר הגדה ומברך קא עבר בבל תוסיף וליכא לחיובה מדרבנן כדאמרן גבי נשים וכי מקשה מרב ששת ורב יוסף גם ממה שהיו אומרין ומברכין לעצמן מקשה וכי הדר מתרץ מצה בזמן הזה דרבנן מתרץ שפיר דכיון דמדרבנן היא ולא אמרה תורה לחם עוני שעונים עליו דברים אלא בזמן דאיכא פסח אין כאן בל תוסיף דדמי למאי דאמרינן בעירובין שבת לאו זמן תפילין היא ולישן בשמיני בסוכה דלא לקי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 17 | null | null | null | ולבסוף מקשה והא כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון פירוש ונהי דאינהו אמרי לעצמן משום דליכא בל תוסיף אבל לא ליפטרו אחריני ומתרץ דסומא חייב מדאורייתא וליתא לדרב אחא בר יעקב אי נמי אפי' אי הוי מצוה דאורייתא ואיתא לדרב אחא אי אמר סומא הגדה לנפשיה אין בכך כלום דמאי ברכה איכא בהגדה מאי דחתים ברוך אשר גאלנו היא שבח והודייה למקום שגאלנו ואין זו ברכת מצוה שתקבענ' עליו חובה ואם יברך על אכילת מצה הא אמרינן כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה ומרור בזמן הזה ליכא מאן דפליג דהא מדרבנן ועוד דבאכילת מצה ומרור כך הם הסומא כשאר כל אדם לא פטרו רב אחא מלומר הגדה וכיון שאין בהגדה ברכה יכול לאומרה כדאמרינן נשים סומכות רשות וליכא לאקשויי אלא מדקא פטרי אחריני. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 18 | null | null | null | נתברר עכשיו שאסורות הנשים לברך על שום מצוה שאם יברכו עוברות בבל תוסיף וגם מברכות ברכה לבטלה ולעשות המצוה בלא ברכה לבי מגמגם וסומך אני בזה להחמיר דאע"ג דקיימא לן כרבי יוסי ורבי יהודה הלכה כר' יוסי הא איכא סתם מתניתין דאין מעכבין כר' יהודה וקיימא לן סתמא דמתניתין ומחלוקת דבריית' הלכה כסתם מתניתין ומרב יוסף אין להוכיח דסבירא ליה כרבי יוסי כדפרישית אבל מיהו יש לומר אע"פ שהעמדנו מתניתין דאין מעכבין כר' יהודה אין זו סתם מפורשת דאי הוה תני בפירוש אבל נשים מעכבין הוה סתמא מבורר' כר' יהודה אבל השתא דלא תני אלא קטנים יש לומר דגם נשים נמי אין מעכבין והאי דתני קטנים משום דבעי למיתני אבל מתעסקין בהן עד שילמודו דדוקא עם קטנים אתעסקין כדי לחנכן במצות אבל עם נשים אין מתעסקין דבטורח שרי להו למיתקע אינהו לשם רשות והאי דלא תריץ ליה הכי לרווח' דמילתא קא עבד ולפי שיטתו השיבו שאפי' אם תדחוק אותי לדקדק האנשים מעכבין לא קשיא משום דהיא פלוגא דרבא. ולעולם אין זו סתם מבורר' דלא כר' יוסי הלכך יש לסמוך על ר' יוסי ולהניחן לעשות בלא ברכה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 19 | null | null | null | [הגהה זו נמצאה כתובה בגליון לא נודע למי מקדושים] פליאה נשגבה לא אוכל לה דהיכי תיסק אדעתין דמאן דאמר סומא פטור מכל המצוה שיהא פטור אפילו מכל לאוין שבתורה כקטן ולא יענש בע"ז וג"ע וש"ד וחילול שבת ושאר כל העבירות מפני היותו סומא והוא איש ישראל בן דעת אין הדעת סובלתו דבר זה ולא עלה על לבו דההוא מ"ד כלל מעול' זולתו לפוטרו מכל מצו' עשה אבל מצו' דשב ואל תעשה ודאי חייב וחייב ובל תוסיף אזהרה דשב ואל תעשה הוא ואפילו מאן דאמר סומא פטו' מכל המצות מודה ודאי דחייב בלאו דבל תוסיף כבשא' כל לאוי' שבתורה דיקא נמי לישנא דרב יוסף לעיל דאמ' דלא מיפקידנא ועבידנא ולא אמר ונטירנא בלשון שמיר' שיכוין על הכל לכן מדקאמ' ועבידנא בלשון מעשה משמע דעל פטור מן המעש' לבד דיבר וזה ברור כשמש ונשא' דיוק הרב נדף ואינינו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 77 | 20 | null | null | null | עכ"מ. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 0 | null | null | null | גרסינן בפרק הגוזל עצים תנו רבנן הנותן מעות לשלוחו ליקח חטים ולקח שעורים שעורים ולקח חטים תני חדא אם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לו ותניא אידך אם פיחתו פיחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 1 | null | null | null | אמר רבי יוחנן לא קשיא הא רבי מאיר והא רבי יהודה הא רבי מאיר דאמר קני להו בשינוי פי' כי היכי דאמר רבי מאיר גבי צבע דבשנוי דעת בעלים הוי גזלן ה"ה הכי נמי האי שליח בשינוי דעתו של בעל הבית הוי כגזלן וכי היכי (דלא) [דאם] גזל ממנו מעות וסחר בהם והרויח בהם אינו משלם לו אלא מעותיו ה"ה הכי נמי השתא אינו משלם לו אלא מעותיו וכל הריוח הוא לשליח. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 2 | null | null | null | והא דתניא הותירו לאמצע היא ר' יהודה דאמר התם כיון דבהתירא אתא לידיה מעיקרא ולאו בתורת גזלנותא לא הוי גזלן והכא נמי כיון דמעיקרא לא אתו הני מעות לידיה בתור' גזלנו' אין לו דין גזלן אלא כבר נשתעבד מתחלה שיעשה שליחותו של בעל הבית. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 3 | null | null | null | ואם תאמר כל השבח יהא לבעל המעות דהא במתניתין מי לא תנן אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה וכל השבח דבעל הצמר והכא נמי כל השבח יהיה לבעל המעות תשובה בודאי במתניתין דגוף הצמר הוי דבעל הבית ואע"ג דשינהו הצבע אינו יכול לקנותו בזה השינוי כי אשכח האי צמר ברשותא דמאריה אשבח שקל מיניה ומעות מי אשכחי שיהו המעות בעין ויהיה השבח עליהן לא השביחו אלא החטים שקנה בהם והחטים הללו של בעל הבית היו שנאמר חטין השביחו ודין היה כיון שגילה השליח דעתו שלא בעבור בעל הבית הוא טורח אלא לעצמו הוא קונה שכל השבח יהיו שלו אלא כיון שמתחלה קיבל המעו' מידו על דעת שיעשה שליחותו ונשתעבד בכך ועכשיו הוא חוזר בו די לו שנעשה לו כמו שותף עמו וחולקי' שניהם זה במעותיו וזה בשכר טורחו שלא כל הימנו לסחור ולהרויח במעותיו של חבירו בגזילה והם לא באו בידו בגזילה אלא על דעת שיעשה שליחותו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 4 | null | null | null | והוא הדין נמי אם אמר לו לקנות חטים וקנה חטים לא בעבור בעל הבית אלא בעבור עצמו דפליגי רבי מאיר ורבי יהודה והאי דנקט חטים ושעורים משום דהשתא מצי טעין שליח דכי זבני לעצמי זבני ולא בעבו' בעל הבית שהמעשי' מוכיחי' אבל אם אמר לו לקנו' חטי' וקנה חטים אע"פ שאומר עכשיו השליח כי לעצמי קניתים אינו נאמן אלא אמרינן בעבור בעל הבית קנאם והשתא הוא דקא בעי למיהדר ביה ולא מהימן לומר שלעצמי קניתי עד שיביא ראיה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 5 | null | null | null | וכי שינה דעתו נמי של בעל הבית דאמר רבי מאיר כוליה שבחא דשליח הם ורבי יהודה אמר חולקין הני מילי כי טעין ואמר שליח דאנא לעצמי זבני אבל אם הביא חטים ושעורים אלו ונתנו לבעל הבית ואמר לו קבל מה שקניתי לך כיון שגילה דעתו שכל מה שעושה על דעת שיקנה בעל הבית עשה בודאי שכל השבח הוא לבעל הבית והפחת הוא של שליח דאמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 6 | null | null | null | ובמתניתין נמי כי אמר רבי מאיר נותן לו דמי צמרו דכל המשנה דעתו של בעל הבית נקרא גזלן הני מילי כי טעין צבע דכל מה שצבעתי לא על דעת ליתן לך לעצמי עשיתי דמגלה דעתו שעל דעת לגוזלו עשה אבל אם אמר לו בשגגה עלתה לי ותן לי שכירות שהתנית לי וקח את שלך הכי נמי דידו על התחתונה דלא שקיל אגריה ולא קני לההוא צמר אלא אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה וכל השבח הוא של בעל הבית. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 7 | null | null | null | אמר רבי אלעזר ממאי דילמא עד כאן לא אמר רבי מאיר התם אלא במידי דחזי ליה לגופיה אבל לסחורה לא אמר אלא אמר רבי אלעזר הא והא רבי מאיר ולא קשיא כאן לסחורה כאן לאכילה פירוש ר' יוחנן לא אפליג בין היכא דקא בעי לה בעל הבית לאכילה ובין היכא דלא קא בעי להו לאכילה אלא בכולהו פליג רבי מאיר ואמר המשנה דעתו של בעל הבית נקרא גזלן וכל השבח הוא שלו והלכך הא דתניא באמצע לא מיתוקמא אלא כרבי יהודה ואמר ליה רבי אלעזר ממאי דלא שני ליה לרבי מאיר דילמא עד כאן לא אמר רבי מאיר דהוי גזלן אלא כשרוצה אותם לדרך אכילה דומיא דצמר שרוצה לעשות ממנו בגד אז ודאי הוי שינוי גמור וקנה השליח כל השבח בגזלן אבל לסחורה לא יקרא זה שנוי אבל אכתי בשליחותא דבעל הבית קאי והלכך אין דינו כגזלן גמור שיהא כל השבח שלו ואע"פ שאומר אני לעצמי אני קונה להשתכר בהן די לו שנעשה אותו שותף עם בעל הבית אבל שיקנה כל השבח לעצמו כגזלן גמור לא אלא מודה בהא לרבי יהודה דיחלוקו והלכך תרווייהו מצינו לאוקמי כרבי מאיר. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 8 | null | null | null | והא דתניא הותירו לשליח לאכילה לא שינוי גמור דינו כגזלן והאי דתניא לאמצע לסחורה דלא הוי שינוי גמור ודינו כגזלן שותף עמו אבל ודאי רבי יהודה בין לסחורה בין לאכילה לא מצי למיקני כוליה שבחא כגזלן אלא דיו להיות שותף עמו וכיון דקיימא לן הלכה כרבי יהודה בין אם נתן לו מעות ליקח לו חטים לאכילה בין אם נתן לו לקנות חטים להרויח בהם וזה השליח הלך ושינה דעתו וקנה לעצמו השבח הוא לאמצע. ורבי אלעזר ורבי יוחנן לא פליגי אלא במילתיה דרבי מאיר אבל במילתיה דרבי יהודה שניהם שוין כדפרישית. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 9 | null | null | null | ורבינו יצחק זצוק"ל כתב וכיון דקיימא לן כרבי יהודה חזינן אם לסחורה נתן לו בתורת שותפות אם פיחתו פיחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הותירו לאמצע דאדעתא דרוחא יהיבינהו ניהליה ואם לא נתן לו בתורת שותפות אלא לקנות בהן חטים בסחורה ולא יטול ממנה כלום אם פיחתו פיחתו לשליח מפני שהוא משנה ואם הותירו הותירו לבעל המעות וכן אם נתן לו מעות ליקח ממנו חטים לאכילה וקנה לו שעורי' אם פיחתו פיחתו לשליח ואם הותירו הותירו לבעל המעות דלא אמרינן הותירו לאמצע אלא שנתן לו מעות בתורת שותפות לקנות מהן חטים ולקח מהן שעורים שעורים ולקח מהן חטים אבל שלא בתורת שותפות בין לסחורה בין לאכילה אליבא דרבי יהודה דינן שוה אם הותירו הכל לבעל המעות ואם פיחתו פיחתו לשליח וכן הלכתא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 10 | null | null | null | הנה רבינו יצחק סוב' שאע"פ ששינה דעתו של בעל הבית כל השבח הוא של בעל המעות וזה לא יתכן כלל דהא בפירוש תני הנותן מעות לשלוחו דאלמא לאו שותפא שווייה ואפילו הכי תני הותירו לאמצע ואוקימנא לה כרבי יהודה והלכך גם הפסק אינו עולה על סוגיא דשמעתא כלל אלא סברת לבו הוא אומר בלא דעת ההלכה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 11 | null | null | null | ומפני שראה רבינו יצחק במתניתין דאמר רבי יהודה דכל השבח הוי דבעל הבית ולא היא דהתם צמריה דבעל הבית הוא בעין וכל היכא דקאי ברשות' דמארי' קאי גבי אשבח ברשות' דמארי' אשבח אבל הכא דחטין דאשכחן לאו דבעל הבית הוו והאי שליח זבנינהו לנפשיה אדרבה מן דינא הוה דליהוי כל שבחא דידיה אי לאו דלא מצי למהוי גזלנא בהנהו מעות משום דמכי אתו לידיה לאו בתורת גזלנותא אתו לידיה אלא למיעבד שליחותא של בעל הבית והשתא דהדר ביה דיו שנעשה אותו שותף עמו כדפרישית. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 12 | null | null | null | גם רבינו חננאל זצוק"ל כתב וכיון דקיימא לן הלכתא כרבי יהודה דמתניתן דאמר אם השבח יתר על ההוצאה נותן לו את ההוצאה ואם ההוצא' יתירה על השבח נותן לו את השבח ותנן נמי כל המשנה ידו על התחתונה הנותן מעות לשלוחו לקנו' לו דבר ידוע ושינה השליח בין לאכילה בין לסחור' אם פיחתו פיחתו לשליח ואם הותירו לאמצע בעת שנתן לו המעות בתורת שותפות אבל אם נתן לו בתורת שליחות הכל לבעל המעות כדגרסינן בפרק אלמנה נזונת מנכסי יתומים. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כאן שנה רב הכל לבעל המעות ואוקימנ' בדבר שאין לו קצבה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 13 | null | null | null | הנה רבינו חננאל משמע מדבריו שאינו פוסק על פי הברייתות אלא על פי ר' יהודה דמתני' אבל לפי הברייתות משמע יחלוקו וזה לא יתכן לומר דפליגא ברייתא אמתניתין דאם כן היכי מוקי רבי יוחנן לברייתא דתני הותירו לאמצע כר' יהודה דמתני' והא ר' יהודה דמתניתין אמר דבעל הבית שקיל כוליה שבחא והכא היכי אמר לאמצע אלא ודאי שינוייא דהא מילתא הוא כדשנין ומאי דאייתי ראיה ממאי דאמרינן בפרק אלמנה נזונת כאן שנה רבי הכל לבעל המעות אין זו ראיה יפה דהתם לא שינה שליח דעתו של בעל הבית כלל ושליחותיה עביד אבל הכא מיירי דשינה השלי' בדעתו של בעל הבית ועקריה לשליחותיה ומה דומה דין זה לזה תדע דלא דמו דהא התם תניא הוסיפו לו אחת יתירה הכל לשליח דברי רבי יהודה והא אמר רבי יהודה הכל לבעל הבית שמע מינה טעמא דהאי לחוד וטעמ' דהאי לחוד ולא בטעמא חדא תלי תרווייהו הלכך נראה לי דהלכה כרבי יהודה וכדתני בברייתא הותירו באמצע ואע"ג דשנוייה שליחא ולא שותפא ואי יהיבנהו ניהליה בתורת שותפות וזה שינה וקנה על דעת שיהיה לו כל הריוח החצי לוקח שהוא חלקיו ובחלק בעל הבית נמי שקיל פלגא כיון דשינה דעתו ולא רצה שיקנה בעבורו משווינן ליה שותף בההוא חולקא ושקיל שליח תלתא תלת רווחא ובעל הבית ריבעא. כך עולה דין זה מכח סוגיא דשמעתא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 14 | null | null | null | מחכו עליה במערבא לרבי יוחנן אליבא דרבי יהודה וכי מי הודיעו לבעל חטים שיקנה חיטים לבעל המעות פירוש ואינו דין שיקנה המעות כלום אלא כל השבח יהיה לשליח דלא דמי למתני' דמתני' משום הכי הוי כוליה שבחא לבעל הבית משום דצמריה הוא דאשבח דשבחא על גבי צמרי' קאי וכיון דלא קני לצמריה צבע כי אשבח ברשותא דבעל הבית אשבח' אבל הכא דחטין הוא דאשבח וחטין הוי דמוכר מי הודיעו לזה המוכר שהמעות אינן של זה השליח שיקנה חטין לאותו בעל המעות וכיון דלא ידע בי' הדין הוא שכל המעות יהיה לשליח ורבי יהודה לא משבח ביה משום דקסבר בעל המעות קונה ואע"פ שלא ידע בו המוכר. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 78 | 15 | null | null | null | וכך כתב רבינו חננאל זצוק"ל וליתא להא דמחכו עלה במערבא מיהו מצינן למילף מהאי חוכא דמן דינא היה דליהוי כוליה שבחא לשליח ולא יקנה בעל המעות כלום דלא דמי' למתניתין דצבע כדפרישית ולאפוקי מרבינו חננאל ורבינו יצחק דמדמו לה למתניתין ואע"ג דליתא להא דמחכו עלה במערבא נהי דליתא דליקני שליח כוליה שבחא אבל פלגא מיהת קני כרבי יוחנן. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 79 | 0 | null | null | null | גרסינן בפרק הגוזל עצים איתמר שליח שעשאו בעדים רב חסדא אמר הוי שליח רבה אמר לא הוי שליח הכי קאמר ליה איניש מהימנא הוא איבעית שדורי לי בידי שדרי. רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו שליח שעשאו בעדים הוי שליח. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 79 | 1 | null | null | null | אמר רב יהודה אמר שמואל אין משלחין מעות בדיוקני ואפי' עדים חתומים עליה ורבי יוחנן אמר אם עדים חתומים עליה משלחי' אלא שמואל כי הא דרבי אבא הוה מסיק ביה זוזי ברב יוסף בר חמא אמר ליה לרב ספרא בהדיה דאתית אייתינהו ניהלאי אזל להתם אמר לי' רבא בריה אי כתב לך התקבלתי נמי ולא כלום הוא דילמא עד דאתית שכיב ר' אבא ונפלי זוזי קמי יתמי והתקבלתי דרבי אבא ולא כלום הוא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 79 | 2 | null | null | null | אמר ליה ואלא מאי תקנתיה זיל נקנייהו ניהלך אגב ארעא ותא את וכתוב לי התקבלתי כי הא דרב פפא הוה מסיק תריסר אלפי זוזי בי' חוזאי אקנינהו ניהליה לרב שמואל בר אחא אגב סיפא דביתא כי אתא נפיק לאפיה עד תואך. וקם ליה רבא בשיטתיה דשמואל ורבה דאמרי שליח שעשאו בעדים לא הוי שליח ואע"ג דרב חסדא פליג עליה דרבה ור' יוחנן ור' אלעזר קיימי כותיה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 79 | 3 | null | null | null | וקיימא לן כל היכא דפליגי שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן כיון דקם רבא דהוא בתרא הלכתא כותייהו ואע"פ שעשאו בעדים לא מקבל עליה אונסא דאורחא עד דמפרש ורבינו חננאל זצוק"ל כתב ומדמקשינן ומפרקינן אליבא דרב חסדא שמע מינה דהלכתא כותיה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 79 | 4 | null | null | null | ותו דר' יוחנן ור' אלעזר קיימי כותיה ואמרי שליח שעשאו בעדים הוי שליח. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 79 | 5 | null | null | null | וכך כתב גם רבינו יצחק והלכתא כרב חסדא דקיימי רבי יוחנן ורבי אלעזר כותיה והוה ליה רבה יחיד אצל רבים ולית הלכתא כותיה ובפלוגתא דשמואל ורבי יוחנן פסקי הלכתא כשמואל משום דרבא קאי כותיה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 79 | 6 | null | null | null | ואינו נראה לי דשמואל ורבי יוחנן נמי בפלוגתי דרבה ורב חסדא פליגי וכולה פלוגתא חדא ורבא נמי לא אשכח תקנה אלא שיכתוב לו התקבלתי ואם איתא דסבר רבא כרב חסדא אמאי לא אמר ליה דליעבדיה שליח בעדים אלא לאו שמע מינה סבירא ליה לרבא דשליח שעשאו בעדים לא הוי שליח והלכך לית ליה תקנת' עד שיכתוב לו התקבלתי וכך כתבו חכמי נרבונ' אין משלחין מעות בדיוקני על ידי סימן ואפי' עדים חתומים עליה על הדיוקני עצמה כלומר דשליח שעשאו בעדים לא הוי שליח ורבי יוחנן אמר אם עדים חתומים עליה משלחין ר' יוחנן לטעמיה דאמר לעיל שליח שעשאו בעדים הוי שליח אלמא פלוגתא חדא היא עם פלוגתא דרבה ורב חסדא וכיון דהלכה כשמואל דקם רבא כותיה ממילא אידחא ליה מילתיה דרב חסדא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 79 | 7 | null | null | null | ובפסקים של גאונים ראיתי כתוב הלכתא כשמואל דאמר אין משלחין והיכי ליעביד כי הא דרבי אבא וכו' עד נפיק לאפיה עד תואך. עוד כתב ואי שויה נגזל שליח שלוחו כמותו והני מילי לענין גזילה אבל מלוה דשוי שליח לא מפטר לזה עד דמקבל עליה מלוה אונסא דאורחא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 79 | 8 | null | null | null | ובזה שחילק בין נגזל ובין מלוה אינו נראה לי אלא דין אחד להם והכי אזלא סוגיא דשמעתא וכולה שמעתא לא מיירי אלא כשרוצה מי שהמעות בידו לשלוח לו ומתפחד מאונס הדרך אבל אם אינו רוצה ליתנם לאותו השליח הכי נמי דמצי למימר ליה לאו בעל דברים דידי את עד דכתיב ליה הלוה אדרכתא כדכתבינן לעיל בפרק מרובה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 79 | 9 | null | null | null | ורבינו האי גאון זצוק"ל כתב והאידנא נהוג כולי עלמא התגרים והסוחרים לשלח זה אל זה בכתבי' ועל ידי שליח וכיון דנהוג תגרי הכין דנין ביניהם כפי מנהג' והשול' ממון לחבירו בכתבו או על פיו ואבד בדרך או נאנס לא יכיל אידך למימר ליה לא איבעי לך לשדורי בדיוקני ובכתבא דקיימא לן מנהגא הלכתא הוא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 79 | 10 | null | null | null | ואינן נראין לי דברים הללו דמה קשה לו לשליח בכתבו שלח לי ממוני על יד זה וכל אחריותו יהיה עלי כדאמרן מי כתב לך התקבלתי ושמא אותם התגרי' שנהגו לשלוח בכתבים ועל ידי שליח כך היו כותבין להם אונס הדרך עליהם. אבל לעולם אם לא כתב כך אינו נפטר מן שהיו המעות בידו מן האונס וכל האחריות מוטלת עליו עד שיגיעו המעות לידי בעל המעות. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 79 | 11 | null | null | null | וחילוק יש בין כשאומר לו בפיו שלח לי ביד פלוני ובין כששלח לו בכתב ידו שלח לי על יד פלוני כשאומר לו בפיו תנן ואם אמר לו השואל שלחה לי ביד בנך וכו' עד ושילח' ומתה חייב וכן בשעה שמחזירה ועל ידי כתב אמרינן מי כתב לך התקבלתי טעמא דכתב ליה התקבלתי אבל אם לא כתב לו התקבלתי אע"ג דשלח לו בכתבו שלח לי לא נפטר מן האונס וטעמא דמילתא הוא דקאמר ליה שלח לי בפיו כיון דקיימי פנים בפנים כאילו אמר ליה כל האחריות יהא עלי דמי שאין לומר שליח אזמני' כשעומד עמו אבל כי משדר ליה מדוכת' אחרינא מה לי אם שדר ליה בכתבא מה לי על ידי שליח כל כמה דלא כתב ליה התקבלתי לא מיפט' כיון דלא קאי באפיה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 0 | null | null | null | גרסינן בפרק מרובה אמרי נהרדעי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי אמר לי' רב אסי לאמימר מאי טעמא משום דר' יוחנן דאמר רבי יוחנן גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 1 | null | null | null | איכא דאמרי אמרי נהרדעי לא כתבינן אדרכת' אמטלטלי דכפרי' טעמ' דכפריה דמיחזי כשיקרא אבל לא כפריה כתבינן מדקא אמרינן בלישנא בתרא מטלטלי דכפריה מכלל דלישנא קמא מיירי אפי' במטלטלי דלא כפריה ומדקא (מרמינן) [מדמינן] רישא לרבי יוחנן מכלל דרישא לא מיירינן אלא במטלטלי דצריך להוציאם בדיינין דרבי יוחנן לא אמר אלא גזל שחבירו מעכבו בידו ואינו רוצה ליתנם לו אבל אם היה לו פקדון ביד אחרים ואינן כופרים לו ואינם מעכבים מליתן לו לא אמר רבי יוחנן בההוא דאינו יכול להקדישו דכל היכא דקאי ברשותא דמאריה קאי ויכול להקדישו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 2 | null | null | null | וכך כתב גם רבינו יצחק זצוק"ל בפרק שנים אוחזין ואמר דהכי נמי איתמר משמיה דגאון וכיון דיכול להקדישו כתבינן עליה אדרכתא ולא אמרינן לא כתבינן אדרכתא אלא אמטלטלי דצריך להוציאן בדיינים דומיא דרב' יוחנן כגון גזל וכיוצא בו ולישנא בתרא הוסיף דאפילו אמטלטלי דצריך להוציאן בדיינים כתבינן אי איכא סהדי דגזל ולא מצי למיכפרינהו והיכא דלא כתבינן אמטלטלי דכפרי' ומשום דמיחזי כשיקרא אבל אי כפריה אלא מחזיק בהם בגזלנותא כתבינן ולית להו דרבי יוחנן ופליגא האי לישנא בתרא אדרבי יוחנן אי נמי יש לומר דלא פליגא דסברי נהרדעי דאינו יכול להקדיש ואפילו הכי אמרי דכתבינן עלייהו אדרכת' משום דלאו קנין מקנה ליה אלא דליזיל ולידון ולפיק ולייתי לי' אבל לעולם אם רוצה ליתנם לו קנין גמור אינו יכול כרבי יוחנן. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 3 | null | null | null | וראיתי שרבינו חננאל זצוק"ל תולה גם טעם איכא דאמרי כרבי יוחנן דאמר גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 4 | null | null | null | ואינו נראה לי דבפירוש מוכח דלישנא בתרא לית להו דרבי יוחנן ואפילו אם תמצא לומר דאית להו טעמא דנהרדעאי לאו משום דרבי יוחנן הוא דאם כן אפילו בלא כפריה נמי לא נכתוב. אלא טעמא דידהו הוי משום דמיחזי כשיקרא כתבינן ואע"פ שאינו יכול להקדישו כדכתבית טעמא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 5 | null | null | null | וכך כתב גם רבינו אלחנן זצוק"ל דלישנא בתרא דנהרדעאי פליגא אדרבי יוחנן. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 6 | null | null | null | אבל הנכון בעיני דלא פליגא כדפרישי' והאי דכתבי' אדרכתא אמטלטלי דוקא אמטלטלי דאיתנהו בעין דבני הקנא' נינהו אבל אם היתה לו מלוה אצל חבירו שאינה בעין שאותן המעות שהלוה לו הוציאן כבר ואינן בעין אינו יכול להקנותו לחבירו שאין קנין חל אלא על דבר שהוא בעין ואפילו הקדש שהוא חמור אינו חל אלא על דבר שהוא בעין שאם אמר מה שפלוני חייב לי יהא הקדש לא אמר כלום עד שיהא דבר המסומן לו ועינו כעינו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 7 | null | null | null | ורבינו ברוך זצוק"ל כתב לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי. פירוש אם יש לראובן אצל שמעון כסף או כלים או בהמה או שאר מטלטלין חוב או הלואה או גזילה או גניבה וכו'. ומשמע מפירושו דהיכא דלא כפריה כתבינן אדרכתא אפילו אחוב דמטלטלין ואמלוה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 8 | null | null | null | ודבר זה אינו נראה לי כלל דמה קנין שייך בדבר שאינו בעין בין על ידי חליפין בין על ידי זיכוי קרקע אינו חל אלא על דבר המסומן ועומד בעינו אבל החוב שאינו מסומן ואינו עומד בעין היאך יתכן שיקנהו אדם לחבירו בשום פנים שבעולם או שיקדישהו אם היה לו שטר על אותה הלואה מקנה אותו שטר לחבירו במסירה ובכתיבה מפני שהשטר הוא חפץ וחייל קנין עילויה וכיון שקנה חבירו אותו השטר קנה כל שיעבודא דאית ביה ואפילו הכי אם חזר ומחל חובו ללוה מחול וטעמא דמילתא משום שהחוב אינו בר קנין כדפרישית. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 9 | null | null | null | וקיימא לן בכל דוכתא דהלכתא כלישנא בתרא והלכך אכל מטלטלי דאיתנהו בעין כתבינן אדרכתא אבל אמטלטלי דכפריה לא כתבינן אדרכתא וכך כתב גם רבי' יצחק זצוק"ל מאן דמייתי אדרכתא אמטלטלי דכפריה לא מהניא ליה ולא מידי ולית לי' רשותא לאשבועיה ולא לאישתעויי דינא בהדיה כלל דלא כתבינן אדרכתא אלא אמאן דלא כפר בההיא מידי (דמורכין) [דמודין] ביה אבל אמאן דכפר לא כתבינן דקיימא לן כנהרדעי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 10 | null | null | null | וכך כתב גם רבינו חננאל זצוק"ל איכא דאמרי אמרי נהרדעאי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי דכפריה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 11 | null | null | null | אמר ליה רב אשי לאמימר מאי טעמא אמר ליה משום דרבי יוחנן דאמר גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם אין יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו ולא אשכחן עלי' פלוגתא לבטוליה שמעתייהו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 12 | null | null | null | ושמועה זו בפרק שבועת העדות בענין המשביע לעדים אם לא תבואו ותעידוני שיש לפלוני אצל פלוני. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 13 | null | null | null | ואקשינן והא אמרינן עד שישמעו מפי התובע ומוקים לה שמואל בבא בהרשאה והא אמרי נהרדעי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי הני מילי היכא דכפריה היכא דלא כפריה כתבינן. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 14 | null | null | null | וכמוה עוד בפרק יש בכור לנחלה וכיון דליכא דדחו לה להא דנהרדעאי ולא להא דרבי יוחנן ורב אשי ואמימר דאינון בתראי מוקמ' לה כר' יוחנן שמע מינה דהלכתא הכי וכל דאשכחן בתלמודה כגון מעש' דרב פפא דאקני זוזי דהוי לי' בי חוזאי לרב שמואל בר אחא וכיוצא בו כמה דלא כפריה הוא כדאיתמ' בהדיא אבל אי כפריה לא איתברר משמעתא דכתבינן אדרכתא עליה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 15 | null | null | null | והא דנהגו למיכתב אדרכתא אפילו אמטלטליה דכפריה לא ידעינן מנין ועל מה סמכו והמוציא מחבירו עליו הראיה וכל דברי רבינו חננאל הם ראיות נכוחות שאין מקשינן אלא מהלכה פסוק' וכיון שהקשו ממנה בשבועות ובבכורות שמע מינה דהכי הלכתא אבל במה שאמר דרב אשי ואמימר מוקמי לה להא דנהרדעאי כרבי יוחנן לא סבירא לי דלישנא קמא דידהו אתי כרבי יוחנן אבל לישנא בתרא לא אתי כרבי יוחנן דרבי יוחנן אפילו אמטלטלי דלא כפריה אמר דלא כתבינן אם צריך להוציאו בדיינים דומיא דגזל כדכתבית לעיל. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 16 | null | null | null | אבל מיהו אפילו אם תמצא לומר פליגי הלכה כנהרדעאי דבתראי נינהו ותו דתלמודא מקשה ומתרץ אליבא דידהו שמע מינה דהלכתא כוותייהו ומיהו מדברי כולם נלמוד דאמטלטלי דכפריה לא כתבינן דלא פליגי אלא אמטלטלי דלא כפרי' דרבי יוחנן אמר לא כתבינן ונהרדעי אמרי כתבינן והלכתא כנהרדעאי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 17 | null | null | null | או יש לומר דגם רבי יוחנן מודה לנהרדעי דשני ליה בין היכא דקא מקני ליה קנין גמור ובין היכא דלא מקני ליה אלא זכותא דאית ליה דלידון וליתגליה כדכתבית לעיל. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 18 | null | null | null | אבל רבינו אלחנן זצוק"ל כתב אמרי נהרדעאי לא כתבינן אדרכתא אגב קרקע בין במטבע בין במטלטלין ואפי' קרקע נותן לו דבר שלו וברשותו ואגבו נותן לו מה שירצה ואע"פ שאינו ברשותו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 19 | null | null | null | ואין הלכה כאיכא דאמרי בכל מקום אלא היכא שיש הלכה ויש מהן שאין הלכה דהא הכא איכא תרי איכא דאמרי ולית הלכתא כחד מנייהו חד דאמרי משום דמיחזי כשיקרא ואנן אדמיחזי כשיקרא לא חיישינן כרב נחמן ועוד דבין כפריה ובין לא כפריה לא כתבינן משום דרבי יוחנן דהא ממון שיכול להוציאו בדיינים בדלא כפריה הוא ואפי' הכי בעינן ברשותו כההיא מסותא דאמרינן במסותא מקרקעא עסקינן דכל היכא דאיתיה ברשות' דמרה איתה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 20 | null | null | null | ואינן נראים לי דבריו שדוחה איכא דאמרי דנהרדעאי דלית הלכתא כותיה דהא קיימא לן דכל היכא דמקשה תלמודה ומפרק אליבא דידיה דהלכתא כותיה ובהא אשכחן בתרי דוכתי דמקשה ופריק אליבא דידייהו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 21 | null | null | null | ומאי דקאמר מר דקיימא לן כרב נחמן דלא חיישינן למיחזי כשיקרא והכא תלו נהרדעאי טעמייהו משום דמיחזי כשיקר' נראה לי דלא קשיא ולא מידי דלא כל מיחזי כשיקר' שוין דודאי גבי טופסי גיטין ושטרות ואשרתא דדייני שאין הסופר כותבם אלא להיות מוכנים אצלו בשעה שצריך לכותבם והוא מניח שמות האנשים חלק התם הוא דלא חיישינן למיחזי כשיקרא משום דאין זה שקר גמור שהרי שמות בני אדם אינם כותבין וגם אינם מחתימין שם עדים אלא הסופר מזמינם לו שיהו מוכנים בעת הצורך אבל הכא שרוצה ראובן להקנות לשמעון מטלטלין שיש לו אצל לוי כיון שלוי כופרם היאך יחתמו העדים באותה הרשאה כי ראובן מקנה מטלטלין לשמעון והם אינן יודעים אם הם של ראובן ואע"פ שאינם מעידים כי הם של ראובן אלא מעידים כי ראובן אמר יהיו אותן המטלטלין קנויין לשמעון ואפילו הכי כיון דלא ידעינן דאינון דראובן מיחזי כשיקרא איכא למיחש שהעדים חותמין בו אבל למיחזי כשיקרא דהתם שאין העדים חותמין בו אפילו נהרדעאי מודו דלא חיישינן. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 22 | null | null | null | ומה שכתב עוד דבין כפריה ובין לא כפריה לא כתבינן משום דר' יוחנן ליכא למדחיי איכא דאמרי דנהרדעי מודו לר' יוחנן דאינו יכול להקדישן וגם לא להקנותם קנין גמור ורבי יוחנן מודה לנהרדעי דאע"ג דאינו יכול להקנותן קנין גמור יכול הוא להקנות זכותו לו כדי שידון ויביא לו כדפרישית לעיל ולא פליגי ואפילו אם תמצא לומר פליגי הלכה כנהרדעי דבתראי נינהו ותו דתלמודא מתרץ אליבייהו בשבועות ובבכורות הלכך ליכא למידחי הא דנהרדעי מקמי דרבי יוחנן ובפרק יש בכור לנחלה אמרינן מאי שנא שני כהנים דאזיל לגבי האי ומדחי ליה כהן אחר נמי ליזיל לגבי האי ולדחייה. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 23 | null | null | null | אמר שמואל בבא בהרשאה והא אמרי נהרדעאי לא כתבי' אדרכתא אמטלטלי הני מילי היכא דכפריה אבל היכא דלא כפריה כתבינן. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 24 | null | null | null | ומצאתי כתוב תימה לי דמתניתין סתמא קתני אפי' ליתנהו השתא ביד כהן מהניא הרשאה והיכי מהניא הרשאה במידי דאינו בעין והלא לא היה יכול להקנות לו מה שאינו בעין וכן נמי בההיא רב פפא דהוה מסיק זוזי בי חוזאי וכו' דאע"ג דאינו בעין מהני בהו הרשאה דהא בהלואה קא מיירי מדנקט לשון מסיק ואפי' הכי מהני התם הרשאה וקשיא מההי' דפרק מי שמת דמסיק מילתא דליתי' בבריא ליתיה בשכיב מרע ופריך והלא הלואתו לפלוני דליתה בברי ואיתא בשכיב מרע ומשני איתא נמי בבריא במעמד שלשתן ואם איתא בלא מעמד שלשתן נמי איתא כגון על ידי הרשאה כדהכא ותירץ דאין ודאי הכי נמי בכל דבר יכול להקנות על ידי הרשאה אפילו אינו בעין והתם לא הוה מצי למימר הכי דנהי דיכול להקנות לו כך מכל מקום אם רוצה לחזור בו רשאי וכיון דיכול לחזור בו תו לא הוי דומיא דשכיב מרע דהתם לא מצי למהדר ביה כל זמן שלא עמד דכמסורים בידו דמי הלכך איבעי לי למימר התם מעמד שלשתן דהתם נמי אינו יכול לחזור בו. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 25 | null | null | null | הנה זה סובר שאין אדם יכול להקנו' הלואתו לחבירו קנין גמור מפני שאינה בעין אבל בהרשאה שיביאנה אצלו יכול ואם רוצה לחזור בו יכול לחזור בו דהא שליחא שווייה רבנן. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 80 | 26 | null | null | null | וא"א להיות תירוץ זה עיקר דשינוי יש בין כשמקנה קנין גמור דומיא דהקדש ובין כשאינו מקנה לו אלא הזכות שיש לו עליה שילך ויוציא הלואתו מידי הלוה ויביאנה אלא כדפרישית לעיל באיכא דאמרי בנהרדעי דלא פליגי עם רבי יוחנן ובפ' שבועת העדות אמרינן טעמא דאיש פלוני כהן ואיש פלוני לוי הא מנה לפלוני ביד פ' חייבין והא אמרת עד שישמעו מפי התובע אמר שמואל בבא בהרשאה והא אמרי נהרדעאי לא כתבינן אדרכתא אמטלטלי הני מילי היכא דכפרי' אבל היכא דלא כפריה כתבינן אלמא כותבין הרשאה בהלואה אע"ג דליתא בעין. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 81 | 0 | null | null | null | גרסינן בפרק הגוזל ומאכיל תניא ישראל שאנסוהו עכו"ם והראה ממון חבירו פטור ואם נטל ביד חייב אמר רבא ואם הראה מעצמו כמו שנטל ונתן ביד דמי. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 81 | 1 | null | null | null | פירוש האי דקתני אם נטל ונתן ביד חייב דוקא בשאנסוהו עכו"ם והיו שואלין ממנו ממון והוא פדה עצמו בממון חבירו ונטל ממון חבירו ונתנו להם וריצה אותם דהאי ודאי מיחייב משום דהציל עצמו בממון חבירו ועשה מעשה בידים אבל אם האונס שאנסוהו היה על אותו ממון חבירו כגון שהיו אומרין לו תן לנו ממון פלוני ונטלו בידו ונתנו להם פטור שאין זה מציל עצמו בממון חבירו שכל האונס לא היה אלא על ממון חבירו והלכך לא מיבעיא אם הראהו להם והם נטלוהו אלא אע"פ שהוא בידו נתנו להם פטור ומנא תימרא דהכין דינא דאמרינן לקמן ההוא גברא דאפקידו ליה כסא דכספא אתו גנבא עליה שקליה ויהביה ניהלייהו אתו לקמי' דרבא פטריה אמר ליה אביי האי כמציל בממון חבירו הוא אמר רב אשי ניחזי אנן אפשר דאמיד הוא עליה דידיה אתו ואי לא אמיד אדעתא דההוא כסא הוא דאתי אלמא מוכיח מכאן בפירוש דכל זמן דאתו אדעתא דההוא כסא אע"פ שבידו נתנו להם פטור ואע"פ שהיה שומר עליו אנוס הוא ושומר פטור מן האונסין וכל שכן אם לא היה שומר עליו לא מחייב רבינו חננאל זצוק"ל דקיימא לן כרב אשי ודייקינן מינה דאי אנסוהו עכו"ם ואמרו לו תן לנו מעות של פלוני ונשא ונתן פטור. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 81 | 2 | null | null | null | עוד הביא רבינו חננאל מאי דגרסינן בירושלמי בסוף פרק החובל תני ישראל שאנסוהו עכו"ם ושאלו ממנו ממון חבירו בפניו פטור נטל ונתן להם חייב אמר רבי יוסי הדא דתימר כשאומרין לו תן לנו ממון סתם אבל תן לנו ממון פלוני אפילו נטל ונתן ביד פטור וגם פתרון המורה כדמוכח דפירש ואם נשא ונתן ביד חייב דהציל עצמו בממון חבירו מדקאמר דהציל עצמו שמע מינה כל האונס לא היה אלא עליו שהיו שואלין ממנו ממון ורצה אותן בממון חבירו שנתן להם אבל אם האונס לא היה אלא על ממון חבירו שאמרו לו בפירוש תן לנו ממון פלונ' פטור הוא. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 81 | 3 | null | null | null | אבל רבינו יצחק זצוק"ל כתב איכא מאן דאמר כי היכי דישראל שאנסוהו עכו"ם והראהו ממון חבירו פטור ה"ה הכי נמי ישראל שאנסוהו עכו"ם להביא ממון חבירו והביא פטור ואנן לא סבירא לן הכי דכי מעיינת בה בשמעתא לא סלקא אליבא דהאי סברא כל עיקר דהאי דתניא ואם נשא ונתן ביד חייב במאי עסקינן אי באנוס קא אמרת פטור ואי מעצמו מאי איריא אם נשא ונתן ביד אפילו הראה נמי חייב אלא לאו הכי קאמר ישראל שאנסוהו עכו"ם והראה ממון חבירו ופטור ודוקא הראה אבל נשא ונתן ביד חייב ואע"ג דאנוס חבירו וכו'. | null | null | null | null | null | null | null | null |
|
he | Sefer HaMakhria | https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001919747/NLI | Livorno, 1779 | locked | Public Domain | null | he | true | 81 | 4 | null | null | null | ואינן נראים לי דבריו כלל דבודאי האי דתני ואם נטל ונתן ביד חייב ואע"ג דאנוס אבל מיהו לא אניס ליתן ממון חבירו אלא על ממונו אנסוהו והוא הציל עצמו בממון חבירו ושם חילק התנא בין הראה בין נשא ונתן ביד שאם אנסוהו על ממונו והראה להם ממון חבירו אע"פ שהציל עצמו בממון חבירו כיון שלא עשה מעשה אלא גרמא בעלמא פטור דהיכא מחייבינן בהראה בלחוד הני מילי כשהראה מעצמו אבל זה שאנסוהו אע"פ שעל ממונו אנסוהו והוא נתפייס עמהם בממון חבירו שהראה להם פטור הוא אבל אם נשא ונתן ביד הוא חייב כיון שאנסוהו על ממונו והוא הציל עצמו בממון חבירו. | null | null | null | null | null | null | null | null |